בית משפט השלום ברמלה קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגיש איש אחזקה במפעל "פולג תעשיות פלסטיק" נגד המפעל בעקבות תאונת עבודה, בה נפל על כף ידו מכסה מתכת כבד וגרם לשברים באצבעותיו. השופט דב גוטליב קבע שהמפעל התרשל בכך שלא דאג לסביבת עבודה בטוחה ולא מנע את המפגע שגרם לתאונה. המפעל חויב לפצות את העובד ב-504,171 שקל על הנזקים שנגרמו לו.
התאונה אירעה בשלהי 2015 בזמן שהתובע ביצע פעולת תחזוקה על מכונה כלשהי במפעל לבקשת המנהל שלו. כחלק מהעבודה נדרש התובע להטות את המכונה על צדה באמצעות מנגנון חשמלי שקיים בה. מה שהתובע לא ידע זה שעל גבי המכונה הונח מכסה מתכת כבד. המכונה נטתה הצידה ואז לפתע נפל המכסה על ידו של התובע. הוא נחבל קשות באצבעותיו ועבר ניתוח בברזילי, שם הצליחו לאחות את השברים אך האצבעות נותרו נוקשות ולא גמישות.
באוגוסט 2019 הוגשה התביעה לבית המשפט במסגרתה טען התובע שלנוכח הקשיון באצבעותיו הוא לא מסוגל לבצע פעולות פשוטות הדורשות שתי ידיים, כמו שטיפת כלים או קילוף מלפפון. לדבריו, האחריות לתאונה מוטלת על המפעל ועליו לפצותו בשל נזקיו.
מנגד טען המפעל שהאחריות לתאונה היא של התובע מאחר שהוא זה שהשאיר את המכסה הכבד על המכונה חצי שנה קודם לתאונה. לכל הפחות, נטען, יש להטיל על העובד אשם תורם של 50% לקרות התאונה. המפעל הוסיף שהתובע חזר לעבודתו לאחר התאונה ושכרו אף עלה, מה שמעיד על נכות תפקודית מזערית אם בכלל.
מי הזיז את המכסה שלי?
השופט גוטליב קבע שהמפעל לא הוכיח שהתובע אחראי להשארת המכסה על גבי המכונה ולקרות התאונה. לדבריו ממסכת הראיות עולה שבתקופה שקדמה לתאונה עבדו על המכונה גורמים נוספים מלבד התובע, ולא מן הנמנע שהם אלה שהותירו על גביה את המכסה כשהוא לא מחובר בברגים.
השופט הוסיף בקשר לכך כי המפעל לא הציג את תחקיר התאונה שערך ממונה הבטיחות מטעמו, ואף לא זימן את הממונה לעדות. הימנעות זו של המפעל מלשפוך אור על נסיבות התאונה הובילה את השופט לאמץ את גרסת התובע למקרה.
בתוך כך קבע השופט שהמפעל נושא באופן בלעדי באחריות לתאונה, מפני שלא הנהיג שיטת עבודה בטוחה ולא הדריך את עובדיו כיצד להשתמש במכונה באופן בטיחותי.
הוא הוסיף שהותרת מכסה כבד על גבי מכונה בעלת מנגנון הטיה מבלי שהוא מחובר אליה בברגים, מהווה סיכון בלתי סביר שאכן התממש, והמפעל צריך היה לצפות זאת.
מנגד קבע השופט שלתובע אין אחריות כלשהי לתאונה. הוא הסביר שבמקרה של תאונת עבודה הנטייה בפסיקה היא דווקא לדקדק עם המעסיק ולא לייחס רשלנות תורמת לעובד.
השופט קבע בהתאם לעמדת המומחה מטעם בית המשפט, כי לתובע נגרמה בעקבות התאונה נכות רפואית של 22%. עם זאת, השופט הסביר שנכותו התפקודית של התובע גבוהה יותר ועומדת על 35%, לנוכח המגבלות בידו שלא מאפשרות לו עבודה עצמאית.
כך למשל, כיום נאלץ התובע להזמין לביתו אנשי מקצוע לצורך תיקונים שגרתיים, דבר שהיה מבצע לפני התאונה בעצמו.
בסופו של יום נפסקו לתובע 407,976 שקל עבור נזקיו, בתוספת 20% שכ"ט עו"ד ו-14,600 שקל הוצאות משפט.
ב"כ העובד: עו"ד גיל בן ארי
ב"כ המפעל: עו"ד שמואל צור ועו"ד יוסי מושקוביץ
עו"ד שי טביב עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.