בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונהתביעת דיבה שהגיש אב שבנו נרשם ללימודים ברשת בתי הספר והתיכונים ״גימנסיה״. השופט רמזי חדיד קבע שהרשת ובא כוחה פעלו שלא כדין כשב-2017 ניהלו הליכי הוצאה לפועל נגד האב.
בכתב התביעה ביקש האב לחייב את הרשת ובא כוחה לפצות אותו ב-50,000 שקל. הוא סיפר שלפני כ-4 שנים הגישה נגדו הרשת תביעה כספית באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. בית המשפט נתן אז החלטה שדחתה את התביעה והורתה על סגירת התיק.
בפועל, תיק ההוצאה לפועל לא נסגר. לפני כשנה הוא ביקש לשלם תמורת קניות שערך באמצעות כרטיס האשראי שברשותו אך נאמר לו שהכרטיס חסום. באותו יום הוא פנה ללשכת ההוצאה לפועל לבירור העניין ונודע לו שהכרטיס נחסם בשל הגבלות שהוטלו עליו בתיק. למחרת הוא הגיש בקשה לסגירת התיק ובקשתו התקבלה.
לדברי התובע, בנקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדו על אף דחיית התביעה הנתבעים פגעו בשמו הטוב. הוא הדגיש שבעקבות ההליכים נאלץ להגיע לסניף הבנק שלו ושם נאמר לו שבגלל המגבלות הוא מנוע מהמשך ניהול חשבונותיו. כמו כן, נאסר עליו לנהוג ברכב שברשותו המותאם למגבלותיו.
הרשת טענה מנגד שיש לדחות את התביעה מאחר שחוק איסור לשון הרע מקנה חסינות למי שפועל במסגרת הליך משפטי. במקביל, היא שלחה הודעת צד שלישי נגד בא כוחה וטענה שמדובר במחדל שלו.
עורך הדין טען מצדו שהליכי ההוצאה לפועל ננקטו בשל תקלה לה אחראית פקידה חדשה ממשרדו שפעלה בתיק. עורך הדין לקח על עצמו את האחריות אך טען שהיא הייתה נמנעת אם התובע היה פועל לסגירת תיק ההוצאה לפועל כפי שהתחייב בדיון בו ניתן פסק הדין לטובתו.
חוסר נוחות ומבוכה
סגן נשיא בית משפט השלום בחיפה, השופט רמזי חדיד, קיבל את התביעה. הוא הבהיר שאמנם חוק איסור לשון הרע מקנה הגנה לפרסומים שנעשים במסגרת הליך משפטי אך הליכי ההוצאה לפועל שבהם נקטו הנתבעים אינם חוסים תחת ההגנה.
השופט הוסיף כי הרשת אינה פטורה מאחריות למחדל שביצע עורך הדין בהתאם לכלל ״שלוחו של אדם כמותו״.
השופט גם דחה את ניסיונו של עורך הדין להטיל את האחריות על התובע והבהיר כי בפרוטוקול הדיון אין זכר להתחייבות כלשהי מצדו לסגור את התיק.
באשר לנזק, השופט כתב שמן הסתם נגרמו לתובע חוסר נוחות ומבוכה משנודע לו על ההליכים ונגרמה לו טרחה בטיפול בעניין, כל זאת, כשמדובר באדם הסובל ממגבלות פיזית.
עוד התחשב השופט בכך שהנתבעים לא נטלו כל אחריות ולא הביעו התנצלות כנה ואמיתית.
מנגד הביא השופט בחשבון את העובדה שההגבלות היו בתוקף יומיים בלבד.
בסופו של דבר חייב השופט את הנתבעים לפצות את התובע ב-10,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 3.510 שקל. השופט חייב את עורך הדין לשפות את הרשת במלוא הסכומים.
ב״כ התובע: עו״ד לשון הרע משה בן ארוש
ב״כ הגימנסיה: עו"ד ציפורה אקרמן
ב״כ צד ג׳: עו"ד י. נחשון
עו"ד עזרא גולדמן עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקין