השופטת דגית ויסמן מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבלה לאחרונה את תביעתו של כדורגלן עבר והורה לקבוצתו לשעבר – הפועל קריית שמונה – לשלם לו כ-400,000 שקל. אולם הכספים ישולמו לו בניכוי סכומים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין דמי פגיעה ודמי נכות זמנית.  

התובע חתם בקבוצה לשתי עונות עד יוני 2015, תמורת כ-52,000 שקל לחודש. למרבה הצער, בספטמבר 2013 הוא שבר את רגלו במהלך משחק, ומאז לא שב לפעילות סדירה.

בהמשך התקבלה תביעתו בביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה, שהועברו לקבוצה, שמצדה שילמה לו את שכרו עד ינואר 2015.

אלא שהקבוצה סירבה לשלם לו שכר מעבר לכך עד שלא יעביר לה את כספי הפיצויים שהוא זכאי לקבל על נכות זמנית מביטוח לאומי – כדי להחזיר לה למעשה את הוצאות שכרו.

בעקבות זאת הגיש התובע את תביעתו בה טען כי בהתאם ללשון החוזה עמו הוא זכאי לקבל שכר מלא עד יוני 2015 ללא תלות בכספי הביטוח הלאומי.

בעלי הקבוצה, איזי שרצקי, העיד בתיק וסיפר על פגישה עם התובע ועם סוכנו (אבי נימני), שבה לטענתו הוא התחייב לשלם לו את השכר עד תום תקופת החוזה  בתנאי שיעביר כתב שיפוי המופנה למוסד לביטוח לאומי.

שירצקי טען כי התובע התחייב להעביר לטובת המועדון את כל הכספים שיקבל מביטוח לאומי עד לגובה הסכום ששולם לו כשכר.

לפיכך, נטען מטעם הקבוצה כי התביעה נגועה בחוסר תום לב וכי התובע לא פעל בהתאם לחובתו כאשר סירב להעביר לה את כספי הביטוח הלאומי שקיבל.

עדות מתחמקת

עו"ד שי וקנין (צילום: צילום עצמי, פסקדין)
צילום: צילום עצמי, פסקדין
לאחר שניתחה את העדויות, השופטת ויסמן שוכנעה כי גם אם לשון החוזה לא כל כך ברורה בפועל התנהגות הצדדים לאחר הפציעה תומכת בפרשנות שהציעה הנתבעת.

השופטת סברה שאין הבדל מהותי בין "דמי פגיעה" – אותם התובע כן העביר לנתבעת, לבין קצבת נכות המשולמת במהלך תקופת החוזה, שהרי בשני המקרים מדובר בגמלאות מחליפות הכנסה.

לעמדתה, הסכמת התובע להעביר לקבוצה דמי הפגיעה תומכת בעמדת הנתבעת, לפיה הצדדים הסכימו בעל-פה שבד בבד עם תשלום שכרו המלא של התובע על ידי הנתבעת בתקופת החוזה, הנתבעת זכאית לקבל כל סוג של פיצוי ששולם לתובע מביטוח לאומי.

השופטת אף ציינה כי עדות התובע היתה "מתחמקת", והתרשמה כי באותה פגישה "הצדדים הסכימו ששכרו של התובע ישולם באופן שוטף על ידי הנתבעת, בכפוף להעברת הסכומים ששולמו לו מהמוסד לביטוח לאומי בגין הפגיעה".

ואולם, השופטת הסבירה שגם אם הנתבעת היתה זכאית לקבל את קצבת הנכות של התובע היא לא היתה רשאית לקזז את שכרו לחודשים ינואר-יוני 2015.

התוצאה הייתה שנקבע כי התובע זכאי לשכר עבור חודשים אלה, בסכום כולל של 311,382 שקל, אולם בניכוי הסכומים ששולמו לו על ידי הביטוח הלאומי בגין קצבת נכות מעבודה לאותה התקופה.

בהמשך פסק הדין התקבלה תביעתו לקבל מענק "העפלה למפעל אירופאי" (שלפי החוזה מגיע לו גם במקרה של פציעה), בסכום של כ-57,000 שקל והוצאות רפואיות בסך 15,365 שקל. הנתבעת אף חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.

ב"כ התובע: עו"ד רועי רוזן

ב"כ הנתבעת: עו"ד אלדד אהרוני

עו"ד שי וקנין עוסק/ת ב- נזיקין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל