בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגיש בנק הפועלים על חיובו לשלם כחצי מיליון שקלים לאישה שהפסידה כספים בגלל רשלנותו. התרשלות הבנק התבטאה בהסרת עיקול בטעות מחשבונו של בעלה לשעבר של האישה, מה שאיפשר לאחרון להבריח מזונות שהוא חייב לה מתוקף פסיקה של בית הדין הרבני. סגנית הנשיא יהודית שבח קיבלה את ערעור האישה על אופן חישוב החוב בבית משפט השלום, וקבעה כי יש לפסוק לטובתה כ-300,000 שקלים נוספים. השופטים יונה אטדגי ושלומית יעקובוביץ הצטרפו לעמדתה.
במאי 2015 ניתן תוקף של פסק דין להסכם גירושים עליו חתמו האישה ובעלה לשעבר. חודש לאחר מכן הוציא בית הדין הרבני צו עיקול על הכספים של הגרוש בחשבון שניהל בבנק הפועלים, להבטחת זכויות האישה על פי הסכם הגירושים. העיקול "תפס" כמעט מיליון שקלים שהיו צבורים בחשבונו של הגרוש.
האישה לא מיהרה לממש את העיקול, ורק בשלהי 2018 המציאה לבנק החלטה של בית הדין הרבני המורה להעביר לה 50,000 שקלים מחשבון הגרוש. ואולם לתדהמתה התברר לה בשלב זה כי "הסוסים ברחו מהאורווה" וכי גרושה רוקן את חשבונו והותיר בו 18,000 שקלים בלבד. האישה נותרה בפני שוקת שבורה.
עם זאת, היא לא אמרה נואש ופתחה נגד הגרוש תיק הוצאה לפועל. במקביל היא הגישה נגד הבנק תביעה על רשלנות בהסרת העיקול שבסופו של יום התקבלה. בית משפט השלום קבע שהבנק התרשל בכך שלא רשם את העיקול, מה שאפשר לגרוש לבצע פעולות בחשבונו ללא הגבלה. הפיצוי שנפסק לאישה הועמד על 563,727 שקלים.
הפקיד מת
הן האישה והן הבנק ערערו על פסק הדין. האישה הלינה על גובה הסכום שנפסק לה, שלטענתה אינו הולם את ערך החוב כפי שהוא משתקף בתיק ההוצאה לפועל. הבנק לעומתה טען שבתקופת הביניים בין אישור הסכם הגירושים למימוש העיקול עברו למעלה משנתיים, במהלכן נסגר תיק הגירושים, דבר שממילא הביא לפקיעת העיקול.
אבל השופטת שבח קבעה שלגרסת הבנק אין שחר. לדבריה, בעוד שהוכח כי הבנק קיבל את צו העיקול, לא הוכח שהוא קיבל הודעה על סגירת תיק הגירושים וכי בהסתמך עליה שחרר את העיקול.
"להיפך", כתבה השופטת, הוכח כי הפקיד שהסיר את העיקול מחשבון הגרוש ואפשר לו למשוך את הכספים לקה באירוע מוחי ונפטר. בהתחשב בכך, עדותו של פקיד אחר שהעיד בהליך "לא הייתה אלא צבר של הנחות וספקולציות". העד גם התכחש לגרסת הבנק והודה שטיעוניו מהווים עדות מפי השמועה.
לפיכך, סיכמה השופטת, הסיבה שבגינה נהג הבנק בניגוד לצו העיקול – נותרה עלומה.
בתוך כך השופטת דחתה את ניסיון הבנק להסתמך על סגירת תיק הגירושים כעילה לפקיעת העיקול. היא הדגישה כי ביטול צו עיקול "כהרף עין וכלאחר יד" יכול להביא לתוצאות הרות אסון מבחינת האדם שלטובתו הוטל העיקול, כך שפרשנות הבנק לביטול "אגבי" של העיקול – אינה מתקבלת על הדעת.
בנסיבות אלה ערעור הבנק נדחה. באשר לערעור האישה קבעה השופטת שברגע שחוב המזונות עבר להליכי גבייה בהוצאה לפועל, ממילא מנגנון השערוך הקובע הוא זה שבתיק ההוצאה לפועל. מסקנת הדברים היא שלאישה מגיע פיצוי של 867,000 שקלים בשל מחדלי הבנק.
בנוסף נפסקו לטובתה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 45,000 שקלים.
ב"כ האישה: עו"ד ערן פלס ועו"ד יהודה סגל
ב"כ הבנק: עו"ד ליאור בוק ועו"ד יאיר ליבוביץ
עו"ד שי שמש עוסק/ת ב- בנקים
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.