בית משפט השלום בנתניה הורה לאחרונה למפעיל קאנטרי בנתניה ולעמותה שמחזיקה במקום לפצות קשישה (81) שנפלה בכניסה לסאונה רטובה. הקשישה נפגעה בגב ונותרה עם נכות. בתביעה שהגישה היא טענה שנתקלה באחד מהשטיחים שהונחו על רצפת הסאונה בצורה רשלנית, כך שהיו בולטים ולא כיסו את כל הרצפה. הנתבעים טענו מנגד שהתובעת לא זכרה כיצד בדיוק נפלה ושהסאונה הייתה מכוסה שטיחים מקיר לקיר כדי למנוע החלקה. השופטת ליאת הר ציון התרשמה שהשטיחים שהיו אמורים למנוע החלקה פוזרו בסאונה באופן שלא כיסה את כל השטח באופן אחיד, ומדובר בליקוי תחזוקה.

זה קרה בתחילת 2016. התובעת, שהייתה אז כבת 76, בילתה בקאנטרי בנתניה ונפלה בכניסה לסאונת אדים ונפגעה בגב. היא נזקקה לשיקום של ארבעה חודשים בבית חולים גריאטרי, ונותרה עם נכות.

בתביעה שהגישה נגד עמותה שבבעלותה הקאנטרי ונגד המפעיל של הקאנטרי היא טענה כי נתקלה באחד מהשטיחים שאמורים למנוע החלקה שהונחו על הרצפה בצורה רשלנית ולא בטיחותית. לדבריה השטיחים לא כיסו את כל השטח, והפרשי הגובה שנוצרו בין הרצפה לשטיח הם שגרמו לנפילתה.  

התובעת צירפה חוות דעת רפואית לפיה נותרה לה נכות משוקללת בשיעור 14.5%, וביקשה לחייב את הנתבעים לפצות אותה על נזקיה.

הנתבעים טענו מנגד כי התובעת הייתה מהוססת בעדותה בבית המשפט, לא ידעה לומר ממה בדיוק היא נפלה, ומסרה בעניין זה כמה גרסאות סותרות. לטענתם, לא היה כל פגם בשטיחים ולא כל נפילה מקימה חבות בנזיקין.

"התמונות משקפות"

בניגוד לטענת הנתבעים, השופטת ליאת הר ציון התרשמה שהתובעת חזרה תמיד על אותה גרסה, לפיה נתקלה בשטיח בכניסה לסאונה ומעדה. התובעת אומנם לא ידעה להעיד מה היה הפגם בשטיח או באיזה רגל נתקלה, אך בנסיבות הנפילה הגיוני שאינה זוכרת את כל הפרטים, והשופטת קיבלה את גרסתה.

על סמך תמונות שצילם מומחה מטעם התובעת בסמוך לאירוע, השופטת קבעה כי השטיחים שהונחו בסאונה במטרה למנוע החלקה ממש לא היו מסודרים מקיר לקיר. התמונות מלמדות שהשטיחים היו מפוזרים באופן מרושל ולא כל שטח הרצפה כוסה בשטיחים. במיוחד בכניסה לסאונה - שם נפלה התובעת - הייתה הרצפה חשופה.

תמונות זהות צולמו כשבוע לאחר האירוע וכעבור 10 חודשים, מה שמחזק את המסקנה שזה היה המצב גם בזמן התאונה.

בנוסף, עד ממכון התקנים העיד שהמרצפות החשופות לא עמדו בתקן נגד החלקה.

לפיכך נקבע כי הנתבעים אחראים לנפילת התובעת משלא דאגו לתחזוקה ראויה. מפעיל הקאנטרי נמצא אחראי כמי שתיפעל את הקאנטרי באופן שוטף, ואילו לעמותה יוחסה רשלנות על שלא פיקחה על הנעשה בקאנטרי ולא וידאה את בטיחות המתקנים.

עם זאת, נקבע לתובעת אשם תורם בשיעור של 10%.

בניכוי האשם התורם, נפסק לתובעת בסופו של דבר פיצוי בסך 185,023 שקל בגין עזרת הזולת, כאב וסבל, הוצאות רפואיות (לרבות התאמת דיור), הוצאות ניידות והוצאות נוספות.

בנוסף, חויבו הנתבעות לשלם לה שכ"ט עורך דין בשיעור של 23% מסכום הפיצוי.

עו"ד יוסי ניזרי (צילום: צילום עצמי)
צילום: צילום עצמי

תביעה נגד עמותה נוספת, שהחלה להפעיל את הקאנטרי רק לאחר מועד התאונה, נדחתה.

ב"כ התובעת: עו"ד לימור גנח גווילי

ב"כ הנתבעים: עו"ד צחי פרום 

עו"ד יוסי ניזרי עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.