השופט יואב פרידמן הכריע לאחרונה בתביעה שהגישו אלמנתו וילדיו של עובד מפעל למסחר בחומרי בניין שנהרג ב-2012 כשהמלגזה שעליה נהג התהפכה עליו. התביעה הוגשה נגד ״קרנית״ מכיוון שהמלגזה לא הייתה מבוטחת בביטוח חובה. הודעת צד שלישי שהגישה קרנית נגד המעסיקה התקבלה. השופט קבע שמנהלי החברה הורו למנוח להשתמש במלגזה אף שידעו כי היא אינה מבוטחת, והוא עצמו לא היה מודע לכך.
המנוח היה עובד שכיר של חברת ״חבישי עלי מנופים״ שבבעלותה מפעל למסחר בחומרי בניין. יום למחרת תחילת העסקתו בחברה הוא נהג במגרש שבשטח המפעל במלגזה שלא בוטחה בביטוח חובה. המנוח הסיע באמצעותה מטען שפרק מעט קודם לכן ממשאית.
המלגזה התהפכה תוך כדי נסיעה והמנוח, שנלכד בינה לבין רצפת המגרש, נהרג.
בהעדר ביטוח חובה אלמנתו וילדיו הגישו תביעה נגד ״קרנית״ - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. קרנית שלחה הודעת צד שלישי לחברה המעסיקה וטענה כי עליה לשאת במלוא הפיצוי מאחר שמנהליה ידעו כי המלגזה אינה מבוטחת ובכל זאת הורו למנוח להשתמש בה.
החברה ומנהליה הכחישו את הטענה. לדבריהם, הגדרת תפקידו של המנוח הייתה נהג משאית מנוף ואסור היה לו להשתמש במלגזה כדי לפרוק את המטען מאחר שהיא הייתה מושבתת שכן לא היו לה ביטוח חובה וטסט בתוקף.
לשיטתם, המנוח חרג מהגדרת עבודתו וביום התאונה, במקום להשיב את מפתחות המשאית ולעזוב את מקום העבודה, ניגש לחדר שבו היו מוחבאים מפתחות המלגזה ועשה בה שימוש על דעת עצמו, ללא רשות והסכמה. הם הוסיפו כי ככל הנראה המנוח הרים באמצעות המלגזה 2-3 שקים של חומרי בניין, מה שגרם להתהפכותה על גופו.
רכב מנועי
השופט יואב פרידמן מבית משפט השלום בחיפה דחה את גרסת החברה ומנהליה. הוא הבהיר כי למרות שהמלגזה לא בוטחה בביטוח חובה, בעלי החברה לא טענו שהקפידו על כך שלא ייעשה בה שימוש כלשהו, והודו שהם עצמם היו עושים שימוש במלגזה לפי הצורך.
זאת ועוד, אחד המנהלים הודה שייתכן שהמנוח ידע היכן מונח המפתח של המלגזה בחדר הנהגים, שכן מפתחות המשאית שעליה נהג אמורים להיות מוחזרים לאותה מגרה.
השופט ציין שהמנוח נקלט לעבודתו בסך הכל יום לפני המקרה הטראגי. ״קשה להלום שהמנוח נהג במלגזה ביום השני לעבודתו החדשה, כדי לפרוק סחורה ממשאית, בלא שהתבקש לכך כחלק מעבודתו״, כתב.
בנסיבות אלה קבע השופט שהתובע עשה שימוש מורשה במלגזה הלא מבוטחת, בהתאם לנוהג במקום העבודה.
כמו כן, השופט קבע שהמנוח לא היה מודע לכך שהמלגזה אינה מבוטחת: ״המסקנה ההגיונית הנה שכעובד חדש לא ידע המנוח ולא יודע על ידי מנהליו, ביום הראשון או השני לעבודתו, שאין למלגזה ביטוח. כעובד חדש אף לא היה אמור לדעת על כך״.
השופט הוסיף שבנסיבות אלה לפי החוק קמה זכות תביעה של העיזבון נגד קרנית, וזכות חזרה של קרנית אל בעל המלגזה שהתיר את השימוש למרות שאינה מבוטחת.
בסופו של דבר ולאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי והתשלום התכוף חויבה קרנית לפצות את התובעים בסך של 918,624 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 139,722 שקל והחזר אגרה בסך 715 שקל.
החברה חויבה לשפות את קרנית במלוא סכום הפיצוי ובתוספת הוצאות משפט בסך 18,063 שקל.
ב״כ התובעים: עו"ד א. נחאס
ב״כ ביטוח לאומי: עו"ד י. דיוויס
ב״כ קרנית: עו"ד שגיא-שיפמן-אמסלם
ב״כ הצדדים השלישיים: עו"ד אמיר סלאמה
עו״ד רן שקד עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.