בית משפט השלום בקריות קיבל תביעה שהגיש פליט מאריתריאה שהועסק באתר בנייה של "תדהר בנייה" בהרצליה פיתוח, וקבע כי החברה אחראית לפציעה באצבע המורה בכף ידו השמאלית משום שנתנה לומשימה מסוכנת: לכסות שק חצץ עצום שנקרע כשהוא תלוי באוויר לצד שקים נוספים. השופטת פנינה לוקיץ, שקיבלה את גרסת הפועל במלואה אף שלא נתמכה בעדויות נוספות, פסקה לו כ-185 אלף שקל.  

הפועל הוצב  באתר של "תדהר" על ידי חברת כוח האדם "בוני אלפא". לפי גרסתו בתביעה שהגיש נגד השתיים לפני כ-3 שנים, מנהל העבודה הורה לו לכסות שק חצץ קרוע שהיה תלוי על מנוף לצד שלושה שקים דומים ("באלות" בעגה מקצועית), ובזמן שביצע את המטלה אחד השקים התנדנד ופגע בכף ידו השמאלית.

הנתבעות, שביקשו לקעקע את גרסתו, הפנו לכך שבטופס הביטוח הלאומי ובכתב התביעה הופיעו פרטים שונים מאלה שציין התובע בעדותו במשפט (למשל, לגבי שעת הפגיעה וסוג הפגיעה).

למרות בעייתיות זאת, השופטת לוקץ קיבלה את עדות התובע, תוך שציינה כי מדובר בפליט אריתראי שלא יודע עברית וכלל לא ידע מה נכתב בטופס שמילאה בשמו נציגה של חברת כוח האדם ועליו התבסס כתב התביעה.  

דרישה לא סבירה

לגבי חלוקת האחריות בין הנתבעות, השופטת החליטה שלא להטיל אשמה כלשהי על חברת כוח האדם. אמנם, כמעסיקה היא חייבת לוודא שהעובדים שלה נשלחים למקום שמקפיד על כללי בטיחות נאותים, אולם במקרה הנוכחי החברה לא הייתה יכולה לשלוט ולפקח על הוראה נקודתית ורגעית שנתן מנהל העבודה.

"אין מקום לדרוש כי חברת כוח האדם תעמיד מפקח בטיחות מטעמה או כי נציג מטעמה יהא נוכח בכל רגע ורגע באתר על מנת לפקח על בטיחות עובדיה, והעמדת דרישה כזו איננה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם פרקטיקה מצויה או אף רצויה", נכתב בפסק הדין.

משכך, נקבע כי "תדהר" היא האחראית הבלעדית לתאונה שאירעה כתוצאה ממשימה מסוכנת שבהחלט אפשר היה לבצע בשיטה בטוחה יותר, למשל, על ידי הורדת השק למשטח יציב.

בצד זאת, השופטת הטילה על התובע 15% אשם תורם משום שלא העיר למנהל העבודה על השיטה המסוכנת אף שימים ספורים קודם לכן כבר נפגע באותה אצבע. ייתכן שהערה מתאימה, ציינה, הייתה גורמת לשינוי שיטת העבודה ומונעת את התאונה.

באשר לנזקי התובע, השופטת קיבלה את הערכת המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט כי התובע נותר עם 10% נכות בשל הגבלה בתנועת המפרק באצבע המורה והפחתה בכוח היד. עם זאת, היא לא סברה שנכות זו משקפת את הנכות התפקודית של התובע בהתחשב בכך שהפגיעה לא הייתה בידו הדומיננטית והוא אף חזר לעבוד בבנייה.

לפיכך השופטת פסקה לתובע הפסדי שכר ואובדן כושר עבודה בסכום גלובאלי שמשקף נכות תפקודית נמוכה, לצד פיצויים על כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי.

בסופו של דבר, ולאחר הפחתת האשם התורם ו-58,040 שקל שקיבל מביטוח לאומי, זכה התובע בפיצויים של 149,800 שקל בצירוף החזר הוצאות משפט ו-29,795 שקלים עבור שכר טרחתעורך דין.

שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

עו"ד חאתם עאסלה עוסק/ת ב- נזיקין 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל