בתי המשפט לענייני משפחה בישראל מתמודדים עם מספר רב של תיקי ירושה ועיזבונות בהם מעורבים הדין הצרפתי והדין הישראלי. 

בהתאם לדין הישראלי, כשתושב צרפת נפטר ומותיר אחריו נכסים בישראל, מי שמוסמך לתת צו ירושה אינו הרשם לענייני ירושות (שאליו פונים בבקשה לצו ירושה כשהנפטר אזרח ישראלי), אלא בית המשפט לענייני משפחה שבאזור סמכותו נמצא הנכס של המנוח שהיה תושב חוץ בעת פטירתו. בנוסף, בטרם מתן הצו נדרשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

מבחינת מהותית, השופט הישראלי שנותן את צו הירושה ביחס לעיזבון שהותיר תושב צרפת בישראל צריך למעשה ״לעמוד בנעליו״ של שופט צרפתי ולתת את הצו בהתאם לכללי הדין הצרפתי. במסגרת זו השופט יבחן מהי עמדת הדין הצרפתי ביחס לנכסי המנוח שנמצאים בישראל. בנוסף הוא יבחן האם יש לחלק את הנכסים בהתאם לדין הירושה הצרפתי הפנימי או שהמנוח יכול היה לבחור (ואכן בחר בפועל) שיחול על עיזבונו דין אחר, דהיינו הדין הישראלי הפנימי.

מנות משוריינות

דין הירושה הצרפתי שונה מדין הירושה הישראלי וקובע כי ילדי המנוח וצאצאיהם מוגנים ויקבלו ״מנה משוריינת״ של  3/4 מהעיזבון. אי אפשר לשלול מהיורשים המוגנים (״המשוריינים״) את המנה שלהם, גם לפי צוואה שנערכה בצרפת או בוחרת בדין הצרפתי הפנימי כדין החל על העיזבון.

כך, במידה ועל העיזבון חל הדין הצרפתי הפנימי, לא ניתן לחרוג מזכות השריון.

אבל, אחד הסייגים לכך הוא מקרה בו המנוח הותיר צוואה בה נכתב במפורש כי ברצונו להחיל על עיזבונו דין אחר, דין שאיננו הדין הצרפתי הפנימי.

אפשר לבחור  

כך, הדין הצרפתי השתנה באופן מהותי בעקבות תקנה אירופאית חדשה יחסית (תקנה מספר 650/2012)  שנכנסה לתוקף בצרפת ב-17 לאוגוסט 2015.

התקנה מאפשרת לכל תושב צרפת להחיל על עזבונו חוקי מדינה שאינה חברה באיחוד האירופי, בתנאי שלמוריש יש זיקה לדין שהוא מחליט להחיל.

בהתאם, מי שמחזיק באזרחות צרפתית ובאזרחות ישראלית יכול לפי התקנה להורות באופן מפורש בצוואתו כי הדין הצרפתי הפנימי לא יחול על עיזבונו ויחול הדין הישראלי הפנימי. זאת, אף אם עורך הצוואה איננו תושב ישראל בעת עריכתה או בעת פטירתו (כאמור, התנאי היחיד הוא קיומה של זיקה לדין הישראלי, כמו למשל אזרחות ישראלית).

אפשרות זו פותחת למחזיקי דרכון צרפתי ודרכון ישראלי אפשרויות רבות שלא היו קיימות עד כה. הם יכולים כעת ליהנות מחופש הציווי שבדין הישראלי ולנטרל את כללי השריון שבדין הירושה הצרפתי הפנימי. זכות הבחירה החשובה הזו קיימת ביחס לכל מי שמחזיק באזרחות כפולה, צרפתית וישראלית, אפילו אם הוא גר בצרפת.

איך בוחרים?

הבחירה באפשרות להחיל את הדין הישראלי צריכה להיקבע בצורה של צוואה נוטריונית – צוואה שעומדת בדרישות הדין הצרפתי והתקנה האירופאית. על  המצווה לקבוע באופן מפורש בצוואה כי ברצונו לשלול את הדין הצרפתי ולבחור בדין הישראלי על מנת שהיא תחול על עיזבונו בארץ.

אם המנוח הותיר צוואה בישראל, השופט יבחן האם הצוואה תקפה מבחינה צורנית על פי הדין הצרפתי. כמו כן, האם ניתן להחיל את כל הוראות הצוואה על נכסי המנוח בישראל, או שמא יש להחיל רק חלק מההוראות מכיוון שהדין הצרפתי עדיין חל על המנוח כך שהוא לא יכול לנשל יורשים מוגנים.

עו"ד ג'ולי דניאל (צילום: צילום עצמי)
עו"ד ג'ולי דניאל | צילום: צילום עצמי

במקרה בו המנוח לא ערך את הצוואה בישראל אלא בצרפת, או שיש הסכם מתנה בין בני הזוג שנערך בפני נוטריון צרפתי, השופט הישראלי יבחן האם הצוואה תקפה וחלה גם על נכסי המנוח בישראל.

לנוכח ההבדלים בין הדין הצרפתי והישראלי בענייני ירושה, ובשל מורכבות הקביעה איזה דין פנימי יחול במקרים מסוימים, רצוי שעולים חדשים ותושבי חוץ המבקשים לערוך  צוואה ולתכנן את ירושתם, יבררו מהו הדין שיחול על העיזבון, והאם הוראות הצוואה שלהם תכובדנה לפי אותי דין. 

מומלץ כמובן כי צוואה של תושב צרפת שאמורה לחול על נכסיו בישראל תיערך על ידי נוטריון או עורך דין המתמחה בדין צרפתי ובעיקר עורך דין שמכיר היטב את דיני הירושה הצרפתי ואת דרישותיה של התקנה האירופאית החדשה.

עו״ד ונוטריון ג׳ולי דניאל עוסקת בדין הצרפתי 

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל