בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל את תביעתה של עובדת עיריית חיפה נגד המוסד לביטוח לאומי, וקבע כי פציעה במהלך השתלמות באילת תוכר כתאונת עבודה. בכך הפכה השופטת מיכל פריימן את עמדת המוסד שסירב להכיר במקרה כתאונת עבודה, לאחר שדחתה שורה של טענות מצדו.

התובעת עובדת בעירייה כמפקחת ניקיון משנת 2009. האירוע התרחש ב-2016 כאשר היא שהתה בהשתלמות במלון "הרודס" בנושא "קבלת החלטות ובריאות בעבודה". ההשתלמות ארכה חמישה ימים שכללו כשלוש שעות לימודיות בכל יום, וביתר הזמן פעילויות נוספות כגון מופעים וספורט.

בערב הרביעי להשתלמות, התובעת נחבלה בגבה במהלך הופעת זמר (הופעה סגורה למשתתפי ההשתלמות בלבד), כאשר נפלה אחורנית לאחר שהתיישבה על כיסא, שמאוחר יותר התברר כשבור.

המוסד דחה את תביעתה ל"דמי פגיעה", בנימוק שההשתלמות אירעה מחוץ למקום העבודה, אורגנה על ידי "העמותה לקידום מקצועי", ולא הוכח שלעירייה היה "עניין ריאלי" בקיומה.

משכך, המוסד קבע שאין לראות בפגיעה כפגיעה "תוך כדי ועקב העבודה אצל המעביד או מי מטעמו, ואף לא כפעילות נלווית לעבודה". 

בתביעתה לבית הדין טענה התובעת כי ההשתלמות הייתה מטעם העירייה-המעסיקה, והיה לה עניין בקיומה. כמו כן, נטען כי לתובעת לא נוכו ימי חופשה בגין ההשתלמות, ההשתתפות בהשתלמות הייתה סגורה לעובדי העירייה בלבד ובכפוף לאישורה, והעירייה השתתפה בעלויות ההשתלמות.

מנגד, הביטוח הלאומי עמד על טענתו שיש לדחות את התביעה מאחר שהאירוע לא אירע בעבודה. לשיטתו, אין לראות בהשתלמות כפעילות נלווית לעבודה, ההשתלמות לא מומנה על ידי העירייה, היא לא היתה חובה, ונושאיה היו כלליים.

בנוסף נטען כי האירוע, כלומר ההופעה, במסגרתה נפגעה התובעת לא היתה חלק מהותי ואינטגרלי מההשתלמות.

"להגיע בזמן למופעים"

השופטת פריימן הסבירה כי למעשה שתי ישנן שתי שאלות שתכרענה את הכף: האם ההשתלמות היתה פעילות נלווית לעבודה, והאם האירוע בו נפגעה התובעת היה חלק אינטגרלי מפעילות זו. לאחר שניתחה את הדברים, השופטת השיבה על שתי השאלות בחיוב.

ראשית, השופטת שוכנעה כי אף שההשתלמות אורגנה על ידי עמותה, לעירייה היה עניין בכך שעובדיה ישתתפו בה. בין היתר, השופטת ציינה כי הזכות לצאת לימי השתלמות מעוגנת בהסכם הקיבוצי החל על עובדי העירייה.

כמו כן, עדה מטעם העירייה העידה כי התכנים אושרו על ידי מחלקת כוח אדם בעירייה, וכי מטרת ההשתלמות היתה "התאוורות והעשרה". העירייה אף חתמה על טופס הודעה על פגיעה בעבודה. השופטת אף קיבלה את טענות התובעת שלפיהן ההשתלמות יועדה לעובדים בלבד והיתה כפופה לאישור.  

"כל אלה מלמדים לטעמנו כי לעיריית חיפה היה עניין שעובדיה ישתתפו בהשתלמות בה השתתפה התובעת, ואף הכירו באירוע כקשור בעבודה", כתבה.

במענה לשאלה השנייה, השופטת קבעה כי המופע היה חלק בלתי נפרד מההשתלמות. בהקשר זה השופטת הזכירה כי ההופעה היתה אירוע סגור, וכי על פי תכנית ההשתלמות, המשתתפים נדרשו "להגיע בזמן להרצאות ולמופעים".

לפיכך, השופטת החליטה כאמור, כי יש להכיר בפציעתה של התובעת כתאונת עבודה.

המוסד חויב לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.

ב"כ התובעת: עו"ד רובי אנגל

ב"כ הנתבעת: עו"ד בוריס קמינסקי

עו"ד אריה איזקסון עוסק/ת ב- נזיקין 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל