שופטת בית משפט השלום בחיפה, תמי לוי יטחביטלה לאחרונה הליך של חדלות פירעון. מדו"חות של הנאמן והממונה עלה שהחייבת לא הגישה דו"חות ומסמכים כנדרש ממנה, לקחה הלוואה בסך 10,000 שקל בידיעה שלא תעמוד בהחזרים ולא הציגה הסברים מניחים את הדעת. השופטת ציינה: "היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת".

בדצמבר 2020 ניתן בעניינה של החייבת צו לפתיחת הליך חדלות פירעון. הליך פשיטת רגל התנהל בעניינה בשנת 2014, במסגרתו ניתן לה צו הפטר.

מדו"ח הנאמן בהליך והמלצת הממונה על חדלות פירעון בהליך, עלה כי החייבת הגישה דו"חות על הכנסותיה והוצאותיה באיחור ניכר ובצירוף אסמכתאות חלקיות בלבד, ולא המציאה מסמכים נוספים שנדרשו על יד הנאמן.

בנוסף ציינו הנאמן והממונה כי חובותיה של החייבת נוצרו שלא בתום לב, שכן הם נוצרו במהלך הליך פשיטת הרגל הקודם שלה. בנוסף, חודשיים בלבד לפני שפתחה בהליך חדלות הפירעון הנוכחי, החייבת לקחה הלוואה בסך 10,000 שקל בידיעה שאין לה יכולת לעמוד בהחזרים. הנאמן טען כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט.

בדיון שהתקיים בבית המשפט, הסכימו הצדדים כי החייבת תמציא את המסמכים החסרים כגון אסמכתאות לתשלום חשבונות מים, חשמל וארנונה בתוך 30 ימים וכן תגיש תגובתה להמלצת הממונה לביטול ההליך.

למרות זאת, החייבת לא הגישה תגובה, לא השלימה את המסמכים החסרים ולא סיפקה הסברים בנוגע ליצירת החובות על ידה בזמן הליך פשיטת הרגל, לאחריו, וחודשיים בלבד לפני פתיחת ההליך הנוכחי.

"חסד המחוקק"

השופטת לוי יטח הורתה על ביטול ההליך. היא קבעה שיצירת החובות על ידי החייבת כפי שפירט הנאמן, קרי מתוך ידיעה ממשית שהיא אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות, מלמדת על זלזול וחוסר אכפתיות מצידה כלפי הנושים שלה.

"זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק", ציינה השופטת. "היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו 'אל יהא חוטא נשכר'."

השופטת הוסיפה כי חוסר שיתוף הפעולה מצד החייבת ויצירת המחדלים בהליך הנוכחי מהווים למעשה זניחה של ההליך מצידה.

בהתאם לסמכותה בחוק חדלות פירעון השופטת הורתה על ביטול ההליך. בנסיבוץ אלה בוטלו גם ההגבלות על החייבת למעט צו עיכוב יציאה מהארץ שיהיה בתוקף למשך 90 ימים נוספים.

נקבע כי במידה ותבקש החייבת לפתוח בעתיד הליך חדלות פירעון נוסף, יהיה עליה להמתין תקופה של שנה כפי שנקבע בפסיקה ולהפקיד סכום של 4,000 שקל בקופת הממונה.

עוד נקבע כי הכספים שהצטברו בהליך ישמשו לתשלום הוצאות ההליך והיתרה תחולק בין הנושים.

עזרא גולדמן (צילום: אלבום פרטי, פסקדין)
צילום: אלבום פרטי, פסקדין

שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין

עו"ד עזרא גולדמן עוסק/ת ב- חדלות פירעון
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.