בשלהי 2013 הגישה אישה בקשה לגמלת שמירת הריון עבור החודש וחצי האחרונים להריונה. היא נדחתה ולכן תבעה את הביטוח הלאומי בבית הדין לעבודה בירושלים. השופטת רחל בר"ג-הירשברג קיבלה את התביעה לאחר ששני מומחים רפואיים קבעו שכאבי הגב החזקים שמהם סבלה האישה סיכנו את ההריון והעובר.

בכתב התביעה שהוגש ב-2014 סיפרה האישה שהיא מועסקת כרכזת בהנהלת מחוז של אחת מקופות החולים. לדבריה, היא סובלת מכאבי גב במשך שנים. לפני כ-5 שנים, במהלך הריונה, הוחמרו כאבי הגב והחלו להקרין כאב לרגל שמאל. היא אף חשה מעין ״שיתוק״ בצד השמאלי של גופה שפגע בתפקודה היומיומי. בעקבות זאת, המליץ לה רופאה על הפסקת עבודה ושמירת הריון.

בית הדין מינה מומחה רפואי לבחינת השאלה האם מצבה הרפואי של התובעת הצדיק שמירת הריון. 

המומחה כתב בחוות דעתו כי על סמך הממצאים הקליניים וההמלצות שקיבלה התובעת במהלך הריונה, שמירת ההריון והפסקת עבודתה הייתה מוצדקת. הוא הסביר כי הריון, בשלביו המתקדמים, יכול להחמיר בעיות הקשורות בעמוד השדרה. לדבריו, רצוי להימנע מסבל וכאבים כפי שחוותה התובעת שכן ידוע שמצבי דחק וחרדה יכולים להביא להתכווצויות ולידה מוקדמת.

לבקשת המוסד מינה בית הדין מומחה רפואי נוסף. גם הוא הגיע למסקנה שהייתה הצדקה רפואית לשמירת ההריון לנוכח מצבה הרפואי של האישה שסיכן אותה ואת עוברה. המומחה הסביר שאף שעבודתה של האישה לא הצריכה מאמץ פיזי, ללא מנוחה מצבה עלול היה להתדרדר לאיבוד תחושה בגפיים ולפגיעה בתפקוד המוטורי.

הביטוח הלאומי טען שחוות הדעת לא מנומקת ו״לקונית״. לדבריו, שני המומחים לא הבחינו בין כאב ואי כושר עבודה שמוחמרים על ידי ההריון ומזכים בחופשת מחלה רגילה או חופשת לידה מוקדמת לבין מצב רפואי המסכן את האם או העובר המזכה בגמלת שמירת הריון.    

הוא הוסיף כי המומחים לא הצליחו להוכיח שמצבה הרפואי של התובעת סיכן אותה או את עוברה. ״מצב רפואי שגורם למטרד, כאב או קושי בעבודה ואף לאי כושר בעבודה אשר אינו מסכן את האם או את העובר לעולם לא יוכר על ידי המוסד כמזכה בגמלה לשמירת הריון״, סיכם.

השלכות חמורות על העובר

אך השופטת רחל בר"ג-הירשברג דחתה את עמדת המוסד. היא כתבה שאכן נקודת המוצא בחוק הביטוח הלאומי היא שגמלת הריון תשולם רק במקרה שבו האישה נעדרת מעבודתה בגלל מצב רפואי הקשור להריון או מהווה סכנה לה או לעובר.

ואולם, מקריאת חוות הדעת עולה באופן ברור כי מצבה הרפואי של התובעת נבע מההריון וסיכן אותה ואת עוברה. לפיכך, הייתה הצדקה לאשר לה את תקופת שמירת ההריון. בין היתר ציינה השופטת את דברי אחד המומחים כי ככל שההריון מתקדם פתולוגיות בעמוד השדרה עלולת להחמיר ולדרדר את מצבה את האישה עד כדי לידה מוקדמת והשלכות חמורות על העובר.

לפיכך קיבלה השופטת את התביעה והורתה לביטוח הלאומי לשלם לתובעת את הגמלה. המוסד חויב בהוצאות בסך 1,500 שקל.

ב״כ התובעת: לא צוין

ב״כ הנתבע: עו"ד ביטוח לאומי הלנה מרק

עו"ד אבי צוקרמן עוסק/ת ב- דיני ביטוח 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

 

פסקדין