ימים קשים עם אסונות רבים עוברים על מדינת ישראל בימים. אחד מהם גבה גם את חייה של תמר טורפיאשוילי, בת 9 מאשדוד, שחוותה דום לב בעת אזעקה ואיבדה את הכרתה כאשר היא שוהה בממ"ד. לאחר שבוע בבית החולים "אסותא" באשדוד, היא נפטרה. שאלות משפטיות רבות מתעוררות לנוכח האסון. האם הילדה מוגדרת נפגעת פעולות איבה? איך קובעים פגיעה זו? מהן הזכויות שלה כנפגעת איבה? ואך מוכיחים קשר נסיבתי שכזה?
בהתאם לחוק, נפגעי פעולות איבה הם מי שמשתייכים לאחת הקבוצות האלה:
1. פגיעה כתוצאה מפעולות לחימה או פעולות של כוחות אויב של מדינת ישראל.
2. פגיעה כתוצאה ממעשה אלימות או טרור שמבוצעים על ידי ערבים נגד יהודים או ישראלים בגלל היותם יהודים/ישראלים.
3. פגיעה מפעולות איבה של כוחות אויב (כוחות צבאיים/צבאיים למחצה/בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, או ארגון עוין לישראל) או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לכוחות האויב, בשליחות כוחות האויב, מטעם כוחות האויב או כדי לקדם את מטרותיהם.
4. פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור.
קשר ישיר
תמר לא נפגעה ממקור חיצוני כמו נשק או פגיעה של אדם אחר, ולכן חל קושי רעיוני לקשר בין דום הלב שלקתה בו לבין פעולת האיבה. ואולם, החוק קובע כי "נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת". לכן במקרה זה, ההנחה היא שהפגיעה היא אכן פגיעת איבה, שכן הילדה קיבלה דום לב בזמן אזעקה שפעלה בשל המלחמה, ולכן למותה קשר ישיר למלחמה. זאת ועוד בבית החולים צוין נבדק כיוון נוסף לדום הלב שחוותה ולא נמצאה בעיה רפואית כלשהי שתמנע ממנה לקבל את הכרתה כנפגעת איבה.
הליך התביעה
ההליך יתחיל בהגשת תביעה לביטוח לאומי, אליה יש לצרף מסמכים ואישורים המעידים על הפגיעה. חשוב לציין, שלפי החוק לנפגעי פעולות איבה, הזכויות והאפשרות להגיש תביעה חלה רק על פגיעות שהתרחשו בארץ ועל תושבים ואזרחי הארץ בלבד שהם יהודים ישראלים.
את ההחלטה האם מדובר בנפגע איבה מקבלת "הרשות המאשרת" הממונה על ידי משרד הביטחון. הרשות בודקת לעומק את הנסיבות, ובמידה שקובעת שהאירוע אינו אירוע איבה יש אפשרות להגיש ערעור תוך 60 ימים.
את התביעה אפשר להגיש בתוך 12 החודשים שלאחר פעולת האיבה. יש להגיש את התביעה כמה שיותר סמוך למקרה, מפני שככל שעובר הזמן יכולת ההוכחה קטנה. במקרים מסוימים ניתן להגיש גם לאחר מועד זה, כאשר ניתן להוכיח את המקרה ויש הצדקה לשיהוי.
מהן הזכויות?
הזכויות של נפגעי איבה ובני משפחותיהם משתנות לפי חומרת הפגיעה ומצב הנפגע. בטרגדיה שגבתה את חייה של תמר, משפחתה זכאית לתגמול משפחות, מענק הבראה לאחר אסון, מענק הבראה שנתי, כיסוי הוצאות קבורה, אבל, והנצחה, דיור (הלוואות, מענקים, סיוע בשכר דירה, הנחה בארנונה), בריאות וטיפולים רפואיים, ציוד רפואי, ניידות, לימודים, סיוע לעסק עצמאי, הטבות לרגל אירוע משפחתי, הטבות לאחים של נפגעי איבה, זכאות במקום עבודה, סיוע תמיכה נפשי ומשפטי ועוד.
בשביל ליצור תהליך מסודר, ולקבלת כל הזכויות והעזרה הכספית שמגיעים למשפחה ולנפגע האיבה, יש לפנות לטיפול רפואי במקרה שהנפגע יכול לקבל טיפול זה, לשמור את כל המסמכים הרפואיים, תמונות, קבלות ותרופות.
מומלץ לפנות לעורך דין בתחילת התהליך ועוד לפני הפניה לביטוח לאומי והגשת התביעה, זאת בשל השוני הרב בין מקרה למקרה והחשיבות שיש בטיפול מדויק ונכון בכל נפגע.
עו"ד שירה פינקלשטיין עוסקת בנזקי גוף וביטוח לאומי
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.