השופט מנחם שח"ק קיבל לארונה תביעה שהגיש בעל רכב שנפגע בתאונה נגד חברת הביטוח הפניקס. הנזק לרכב היה אובדן מוחלט אך הנתבעת סירבה לשלם לנהג את הפיצוי, בטענה כי לא הוא נהג ברכב וכי מסר עובדות כוזבות בכוונת מרמה. זאת, בין היתר, לנוכח שיחת טלפון שערך הנהג 6 דקות אחרי התרחשות התאונה בה התהפך רכבו והעובדה שלא נפצע. השופט קבע שהנתבעת לא הוכיח את כוונת המרמה וחייב אותה לשלם לתובע את שווי הרכב.
במרץ 2019 רכב הטויוטה של התובע סטה מהכביש והתהפך. התובע היה בן 72 במועד התאונה. הרכב ניזוק קשות והוגדר כאובדן מוחלט.
לא הייתה מחלוקת באשר להתרחשות התאונה ואף הוסכם בין הצדדים שגובה הנזק הוא 326,156 שקל.
לגרסת התובע, התאונה התרחשה ביום גשום עם ראות נמוכה. לפני לתאונה, הוא סיים תפילה בבאר שבע ונסע לביתו. לטענתו, במהלך הנסיעה הוא נאלץ לסטות מנתיבו מאחר שהבחין בחמורים שצעדו בכביש, וכך התהפך לתעלה. סמוך לאחר מכן, הגיעו למקום מספר בני משפחה שראו את התאונה, או את הרכב הפוך בתעלה, סייעו לו להיחלץ מהרכב ההפוך והסיעו אותו לביתו. לאחר מכן, התובע פנה להגיש תלונה במשטרת ישראל ולבדיקה במוקד רפואי.
הנתבעת הבהירה שהיא חולקת על טענת התובע שהוא נהג ברכב וסבורה שנמסרו לה פרטים כוזבים על זהות הנהג.
היא טענה, בין היתר, שלא הגיוני שהתובע לא נפגע פיזית בתאונה. היא הוסיפה שהשיחה הראשונה שקיבל התובע לאחר התאונה, בשעה 12:40, שש דקות אחרי התרחשותה, הייתה מהמספר של בנו וזו השיחה שבה נמסר לו על התאונה.
הנתבעת הצביעה על סתירות בעדות התובע. לחוקר מטעמה אמר התובע שאינו יודע מי הגיע אליו ראשון וחילץ אותו. לעומת זאת, בחקירתו בבית המשפט הוא אמר מספר פעמים שהוצא מהרכב על ידי אחיינו.
לשיטת הנתבעת, התאונה בוצעה על ידי נהג אחר, והמעורבים, כולל התובע עצמו, תיאמו גרסאות.
לא מכשיר דיוק
השופט מנחם שח"ק מבית משפט השלום בדימונה קיבל את התביעה. לעניין היעדר הפגיעה הפיזית כתב השופט כי בהיעדר חוות דעת מומחה רפואי מתאים, לא ניתן לדעת האם התאונה מהסוג שהתרחשה אכן מחייבת פגיעה גופנית. הוא הוסיף כי מהתמונות שהוצגו לא ניתן לראות פגיעה בחלל הפנימי של הרכב אלא רק בחלקים החיצוניים.
בנוגע לסתירות כתב השופט ש"אדם אינו מכשיר דיוק אוטומטי". אדם עשוי להיזכר בדיעבד, במועד מאוחר, אולי בסיוע וריענון של בני משפחתו, בחלקים מן האירוע, ולא מן הנמנע כי התובע נזכר בדיעבד בפרטים נוספים, כולל הוצאתו על ידי אחיינו מהרכב.
לעניין השיחה אחרי התאונה הוא ציין שהנתבעת לא ביקשה לזמן לעדות את הבן ולברר את מקום הימצאו באותה העת.
הוא הוסיף שהנתבעת גם לא הציגה הסבר לתהייה מדוע יבקש התובע לשקר בעניין זהות הנהג. הביטוח של התובע כיסה כל נהג, פרט למי שגילו נמוך מ-24 או שאין לו ותק בנהיגה של שנה לפחות. הנתבעת לא הציגה כל גורם שייתכן ונהג ברכב, שאינו עונה לקריטריונים אלו, והן התובע והן אחיינו העידו שרק התובע נוהג ברכבו.
בנסיבות אלה פסק השופט שפוליסת הביטוח תקפה.
השופט פסק לטובת התובע את סכום הנזק המוסכם, 326,156 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
ב"כ התובע: עו"ד עינב דהן
ב"כ הנתבעת: עו"ד שרון גליק ואח'
עו"ד אלי קדמי עוסק/ת ב- דיני ביטוח
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.