בית הדין לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהגיש נהג ציוד הנדסי נגד ביטוח לאומי. הוא קבע כי אמנם תלונות הנהג על טינטון הופיעו באופן מחשיד רק בסמוך להגשת התביעה, אך הספק צריך לפעול לטובתו, בעיקר לנוכח התרשמות המומחה הרפואי כי הוא אכן סובל מהתופעה.

התובע עבד בין 25-30 שנה כמפעיל מכונה המפזרת אספלט. תא הנהג של המכונה פתוח לרעש הבוקע ממנה והאיש לא השתמש במגיני אוזניים, אף שעבד כ-8 שעות ביום בהן נחשף לרעש מזיק.

במרץ 2016 הוא התלונן על ירידה בשמיעה וצפצופים באוזניים בפני רופאת המשפחה. בהמשך אותו יום פנה למומחה א.א.ג. וברישומי הרופא נרשמה תלונה על פגיעה בשמיעה, ללא ציון טינטון. מאז פנה התובע באופן תכוף ביותר לרופאים שונים עד להגשת תביעתו לביטוח לאומי בתוך פחות מחודשיים וחצי.

ביטוח לאומי לא הכיר בטינטון. הוא טען כי הירידה בשמיעה של התובע לא נובעת מחשיפה לרעש אלא מתחלואה טבעית ותנאי זה הוא הבסיס להחלת סעיף ההכרה בטינטון.

הצדדים ביקשו למנות מומחה שיחווה דעתו בשאלה מה סוג ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע והאם הוא סובל גם מטינטון. כמו כן התבקש המומחה להבהיר האם יש קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הירידה בשמיעה והטינטון.

המומחה קבע שהתובע סובל מירידה בשמיעה שרובה נובעת מחשיפתו לרעש בעבודתו וחלק קטן ממנה (10%) מתחלואה פנימית (בעיות לחץ דם). עוד קבע המומחה שהתובע סובל גם מטינטון.

בהמשך לחוות הדעת הודיע ביטוח לאומי שהוא מכיר בליקוי השמיעה של התובע אך מטיל ספק באותנטיות התלונות על הטינטון ולכן דוחה את תביעתו בנושא זה.

לא ביטוי למצוקה

סגנית נשיא בית הדין לעבודה בירושלים, השופטת שרה ברוינר ישרזדה, קיבלה את התביעה. היא הבהירה כי אחד התנאים להכרה בטינטון הוא פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי. דרישת הסעיף נובעת מהקושי באבחון טינטון שנעשה רק על סמך תלונותיו של החולה.

היא הדגישה כי על פי הפסיקה פניות חוזרות ונשנות בעניין טינטון בסמוך להגשת התביעה מעלות בדרך כלל חשד לאותנטיות הפגיעה. עוד קבעה הפסיקה כי אין להביא בחשבון תלונות שהתקבלו לאחר הגשת התביעה וכי די בשתי פניות בלתי תלויות זו בזו כדי שיחשב הדבר בגדר "פניות חוזרות ונשנות".

עו
עו"ד אורי צפורי | צילום: פסקדין

השופטת קבעה שהשתלשלות הפניות לרופאים אינה תומכת באותנטיות שלהן שכן כולן התרחשו במשך תקופה קצרה של חודשיים וחצי לפני הגשת התביעה. הדבר מהווה אינדיקציה לרצון לעמוד בדרישות החוק ולא ביטוי למצוקה, ציינה.

עוד לדבריה, גם העובדה שהתובע לא התלונן באחד הביקורים אצל מומחה א.א.ג. על טינטון מעלה תמיהה וקשה להפריד בין שלל הפניות לרופאים ולראות בהן פניות עצמאיות.

עם זאת, השופטת קבעה כי ניתן להכיר בביקור חוזר אצל מומחה א.א.ג. מיוני 2016 כתלונה שניה.

כמו כן, היא נתנה משקל לקביעת המומחה מטעם בית המשפט כי התובע סובל מטינטון, מה שתומך מבחינה רפואית באותנטיות הפניות. ״משכך ועל אף הספק, ומשעסקינן בתחום הבטחון הסוציאלי, יפעל הספק לטובתו של התובע״, סיכמה.

לא ניתן צו להוצאות.

ב״כ התובע: עו"ד קוחלי

ב״כ הנתבע: עו"ד מארק

עו"ד אורי צפורי עוסק/ת ב- דיני ביטוח
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל