בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה נגד חברת הביטוח AIG וחייב אותה לשלם למבוטח שנפגע באירוע הטרור שהתרחש בבית כנסת בשכונת הר נוף ב-2014 תגמולי ביטוח והוצאות של כ-206 אלף שקלים. השופט אילן סלע קבע כי נציג החברה שידל את המבוטח לרכוש ביטוח על נכויות אבל לא טרח להודיע לו שהוא ייכנס לפוליסת ביטוח חיים שמחריגה אירועי טרור או שקיים סייג כזה. מאחר שהמבוטח לא היה מודע לקיומו נפסק שהוא לא חל עליו.

באפריל 2014 התקשר נציג AIG למבוטח ושכנע אותו להרחיב את הביטוחים שייכללו תגמולים על נכות קבועה. חצי שנה לאחר מכן הוזעק המבוטח, שמתנדב כפרמדיק, לסייע לטפל בפצועים בבית הכנסת "קהילת בני תורה" שבשכונת הר נוף בירושלים. כשהחל לעלות במדרגות הוא הבין שמדובר באירוע חריג ונסוג לאחור אבל החליק ונפל במדרגות. ואכן, בדיעבד היה זה פיגוע טרור אכזרי שבמהלכו רצחו שני תושבי מזרח ירושלים 5 מתפללים ושוטר ופצעו אזרחים נוספים.

כתוצאה מהנפילה שבר המבוטח את הרגל, נחבל בגב והחל לסבול מחרדות, והוא הוכר בביטוח לאומי כנפגע עבודה עם 40% נכות.

כעבור מספר חודשים הוא תבע תגמולים מחברת הביטוח מכוח 3 הפוליסות שהיו לו אצלה: ביטוח תאונות אישיות, ביטוח בריאות וביטוח חיים, אבל זכה בפיצויים רק לפי שתי הפוליסות הראשונות. במכתב הדחייה שקיבל נכתב כי פוליסת ביטוח החיים לא מכסה נכות שנגרמה עקב אירוע טרור.

בתביעה שהגיש נגד החברה טען המבוטח כי שוכנע לרכוש את ההרחבה אבל הנציג לא אמר לו שקיים חריג כזה או אחר, ואף בחר עבורו, ללא ידיעתו, שהתגמולים ייכללו בביטוח החיים שמחריג אירוע טרור במקום בביטוח תאונות אישיות שלא כולל החרגה כזו. עוד הוא טען כי הפוליסה לא נשלחה אליו מעולם כך שלא היה מודע לחריג, ולכן הוא לא אמור לחול עליו.

בתגובה טענה AIG כי יש שתי סיבות חלופיות לכך שלתובע לא מגיעים תגמולים. האחת, כי לא נפגע בתאונה, ולכן לא התרחש כאן מקרה ביטוח. השנייה, כי אירוע טרור מוחרג בפוליסה מפורשות והתובע היה מודע לכך.

הפוליסה לא נשלחה

בפסק דין שקיבל התביעה קבע השופט אילן סלע כי האופן שבו נפגע התובע עונה על הגדרת "תאונה" בפוליסה כיוון שהאירוע בבית הכנסת היה פתאומי, חד-פעמי ובלתי צפוי. מכאן, שאכן אירע מקרה ביטוח והשאלה היחידה היא האם הסייג שבפוליסה חל במקרה שלו. השופט השיב על כך בשלילה וזאת מאחר ששוכנע כי התובע לא היה מודע לקיומו.

השופט קיבל את טענת התובע כי הפוליסה לא נשלחה לו תוך שהדגיש כי החברה לא הציגה שום הוכחה לכך שמסרה לו אותה. מכאן, שחוזה הביטוח נכרת טלפונית אלא שבהקלטת השיחה עם הנציג לא נאמרה לתובע מילה על חריגים או על כך שביטוח הנכויות יהיה חלק מביטוח החיים ולא מביטוח התאונות האישיות שלא כולל חריג של אירוע טרור.

בנסיבות אלה קבע השופט כי הסייג לא חל על התובע והוא זכאי לתגמולים מלאים על נכותו שהועמדו על כ-150 אלף שקלים, וכן להוצאות ושכר טרחת עורך דין של 55 אלף שקלים.

ב"כ התובע: עו"ד אברהם ביטון

ב"כ הנתבעת: גילה ערד, עו״ד ביטוח

עו"ד ליאור פלוטניק עוסק/ת ב- דיני ביטוח
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל