בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קיבלבקשת בתו של קשיש בן 90 השרוי במצב סיעודי, וקבע כי משק שבבעלותו, הנמצא בדרום הארץ, יימכר על מנת לממן את הוצאותיו הגבוהות. בכך דחה השופט בן שלואת עמדתם של ילדים אחרים שלו – אחיותיה ואחיה של בתו – לאחר ששוכנע כי מה שמניע אותם הוא דאגות לרכוש ולא טובת אביהם.

הבת-המבקשת, אשר אביה מתגורר אצלה, מכהנת כאפוטרופסית על כל ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים. בבקשתה היא עתרה לאשר מכירת המשק, תמורת שני מיליון שקל. מאוחר יותר, היא הודיעה כי הקונים הסכימו להוסיף כ-650,000 שקל נוספים.

טענתה היתה כי הדבר נחוץ על מנת לממן את הוצאותיו הרפואיות והסיעודיות, המוטלות על כתפיה. בהמשך פירטה את המבקשת את הוצאותיה הרבות בגין הטיפול באב.

באוקטובר 2018, כשלושה חודשים לאחר הגשת הבקשה, ארבעה מתוך שמונת ילדיו התנגדו לבקשה והגישה בקשה לעצירת המכירה.

נציגת האפוטרופוס הכללי, שגם הוא "משיב" בהליך, הודיעה כי מדובר בעסקה סבירה בנסיבות העניין. כמו כן הנציגה הבהירה כי לאחר בחינת דיווחי המשקפת בדבר ההוצאות וההכנסות, אביה למעשה צובר גירעון שוטף של 10,000 שקל לחודש.

הילדים המתנגדים ("המשיבים"), העלו טענות רבות ותמיהות – לשיטתם – בדבר העסקה. בין היתר, נטען כי מדובר בפעולה שאחותם עשתה בחוסר תום לב ובחוסר שקיפות, וביקשו לבדוק ולחקור את תנאי ההסכם, ומה היא תקבל ממנו. כמו כן, הם טענו כי הגירעון של אביהם אינו "אמיתי".

להתמקד בטיפול

לאורך החלטתו פירט השופט שלו את השתשלשלות האירועים ובסופו של דבר הגיע למסקנה כי "לא ניתן להשתחרר מן הרושם, שחלק נכבד מטענות המשיבים נשען בבסיסו לא בהכרח על דאגה לטובת אביהם, אלא על המטען הרגשי המתמשך שבין ילדיו ועל דאגתם של המשיבים לזכויות עתידיות פוטנציאליות שלהם".

השופט אף ציין כי מעבר לרכוש שבמרכז הסכסוך, איש אינו חולק על כך שהמבקשת מטפלת באב הקשיש במסירות, והוסיף כי בכל טיעוני המשיבים, הוא לא ראה אף טיעון המבהיר כיצד קבלת עמדתם תיטיב עם אביהם.

כמו כן, השופט דחה את טענות המשיבים בעניין הגירעון – אותן הגדיר כ"הטחת חשדות והאשמות בלתי מבוססים" – וזאת לאור עמדתה המפורשת של נציגת האפוטרופוס הכללי. גם בנוגע לעמדתו של האפוטרופוס בעניין סבירות העסקה, השופט שוכנע כי מדובר בעמדה שניתנה לאחר בדיקה יסודית ולא כלאחר יד.

השופט הוסיף כי ההסכם מציב תמורה כספית ראויה, ואף ציין כי התרשם שעיקר תמיהת המשיבים נובעת מ"מערכת יחסים משפחתית עכורה".

בסיכומו של דבר, השופט שוכנע כי טובתו של האב הקשיש היא באישור ההסכם, ויש לאפשר לו לחיות מפירות הנכס, במקום להמשיך את ההתקוטטות של ילדיו בנושא. השופט אף ציין כי "אולי כאשר סוגיית המשק לא תעמוד כאבן נגף אצל בני המשפחה, יוכלו כולם להתמקד בטיפול ודאגה לד', ופחות בדאגה לרכושו".

בנסיבות העניין, ובתקווה שיחסי הצדדים יעלו על דרך הישר בעתיד, השופט החליט לא לפסוק הוצאות משפט נגד מי מהם.

שירי מלכה
עו"ד שירי מלכה | יח``צ: איציק שוקל, יחסי ציבור

ב"כ המבקשת: עו"ד אלי סלהוב

ב"כ המשיב 1 (האפוטרופוס הכללי): עו"ד חנית מרירס

ב"כ המשיבות 2-4: עו"ד ליאור שביט

ב"כ המשיב 5: עו"ד עמרי אלירז

עו"ד שירי מלכה עוסק/ת ב- דיני משפחה 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל