בחודש מאי השנה (2018) הגישה אישה בקשה לצו הגנה נגד בעלה לשעבר. היא תיארה אירוע בה אמר לה ״את תישאי בתוצאות״ ומקרה נוסף בה לקח מהחניון באמצע הלילה את הרכב המשמש אותה. השופט נחשון פישר קבע כי מעשיו חורגים מתחום הסבירות ומצדיקים את מתן הצו.
בני הזוג נישאו ב-1997 והם הורים לשלושה ילדים משותפים. במרץ השנה הם התגרשו וניתן פסק דין בענייני המזונות, המשמורת והרכוש. הבעל נושא נשק אישי מתוקף שירותו בצה״ל.
בבקשה לצו ההגנה טענה האישה כי מאז הגירושין היא חשה שהבעל מסתובב עם מטענים של כעס ושנאה כלפיה שרק הולכים ומתגברים.
היא סיפרה שהוסכם ביניהם על העברת הרכב שרשום על שמו ומשמש אותה ואת הילדים לבעלותה. לשם ביצוע העברת הבעלות הם נפגשו לפני כחודש וחצי בסניף דואר. כשהגיעה למקום הוא דרש ממנה לחתום על תצהיר בו היא מתחייבת להעביר לידיו כספים. היא סירבה והעברת הבעלות לא בוצעה.
לטענתה, באותו מעמד הוא איים עליה ואמר לה ״"את תראי מה אני אעשה לך, את תישאי בתוצאות, את תרדי אצלי על ארבע".
היא הוסיפה כי כמה ימים לאחר מכן שאל המשיב את בנם מה הקוד ברכב ובשעה 1:00 בלילה נטל את הרכב מהחניון התת קרקעי של הבית ללא רשות.
לדבריה, מאחר שהמשיב מחזיק נשק היא חוששת לחייה. היא הציגה מסרונים בהם הטיח בה ״כבר למדת להכיר אותי אני לא מאיים״ והדגישה כי הרכב הוא תנאי הכרחי לעבודתה ואף משרת את הילדים כך שנטילתו הקשתה על חייה ופגעה בה נפשית וכלכלית.
הבעל טען מנגד כי האישה לא חיה בשלום עם פסק הדין שסיים את סכסוך הגירושין ביניהם, מנסה לרמוס אותו בכל דרך ומונעת מנקמה.
הוא הוסיף כי היא לא הוכיחה כי נהג כלפיה באלימות ואין בסיס לטענתה כי נשקפת לה ממנו סכנה גופנית.
להקדים תרופה למכה
סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בראשון לציון, השופט נחשון פישר, קיבל את הבקשה. הוא כתב כי המקרה מעורר בעוצמה רבה את השאלה הקשה: ״האם צריך לחכות עד שיקרה משהו?״. השופט השיב בשלילה וציין כי גם המחוקק לא סבר שצריך להמתין עד שיארע מקרה אלים והסמיך את בית המשפט לתת צו הגנה עוד לפני כן, בחזקת ״להקדים תרופה למכה״.
לדבריו, פעולת לקיחת הרכב על ידי המשיב ללא רשות בצירוף חילופי הדברים בסניף הדואר ״חורגת מסבירות״ ומעלה תהייה באשר למידת מסוכנותו כלפי המבקשת.
השופט הדגיש כי המבקשת, על אף תחושתה כי היא מאוימת, לא הגישה בקשה לצו הגנה מיד לאחר האירוע בדואר והאיפוק שנקטה מוכיח כי היא אינה מונעת מכעס נגד המשיב אלא מתוך חשש כן ואמיתי.
עוד כתב השופט כי נטילת הרכב ללא רשות מהווה עליית מדרגה בכל הנוגע ליחסו של המשיב כלפי המבקשת וליכולתו להוציא מעשים אלימים מן הכוח אל הפועל. ״תחושת החשש והדאגה שעלתה אצל המבקשת, בצירוף פעולתו האימפולסיבית של המשיב מצדיקה את מתן הצו״, סיכם.
השופט אסר על המשיב להיכנס לדירת המבקשת או להימצא בקרבתה וכן לשאת נשק למשך שלושה חודשים.
לא ניתן צו להוצאות.
ב״כ המבקשת: לא צוין
ב״כ המשיב: עו"ד משפחה איימי בכור- בוני
עו״ד סיגל אשר עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל