בית המשפט למשפחה בנצרת דחה לאחרונה תביעה של אדם שביקש לבצע בדיקת אבהות לבנו. הוריו של הקטין לא חיים יחד, אך לאחר הלידה הם הצהירו שהילד שלהם והוא נרשם כבנם המשותף. בשנים האחרונות נותק הקשר בין האב לבן והוא הגיש את התביעה. הוא טען שתמיד היו לו ספקות האם הוא אביו של הילד וכעת הוא מוכן להתמודד עם תוצאות בדיקת אבהות. האם התנגדה, והשופט אסף זגורי קבע שהעלאת ספקות בנושא עלולה לגרום טלטלה רגשית עצומה לקטין, וכך גם עצם הגשת התביעה.
הוריו של הקטין הכירו כבני נוער והוא נולד ב-2010 במהלך שירותה הצבאי של האם. לאחר הלידה הם אישורו בבית המשפט הסכם בו הצהירו כי הקטין הוא בנם המשותף ונקבעו הסדרי שהות וחיובי מזונות בהסכמה.
בשנים הראשונות לחיי הילד הסדרי השהות התקיימו, אך מאז 2014 הקשר עם האב התרופף ונותק.
במאי השנה האב הגיש תביעה בה ביקש לבצע בדיקה גנטית שתבחן האם הילד הוא בנו. הוא טען שהוא ואימו של הקטין מעולם לא נישאו והיו בניהם יחסים מורכבים, ושמאז הלידה הוא לא היה בקשר עם הקטין.
לטענתו, האם אמרה לו שהקטין אינו בנו ותמיד היו לו חשדות שאולי זה נכון, אך כעת הוא חש חזק מספיק להתמודד עם תוצאות הבדיקה. הוא התחייב כי במידה ויימצא שהוא אכן האב, יפעל לחיזוק הקשר עם בנו.
האם לעומת זאת התנגדה לבדיקה. היא טענה שהאב הכיר באבהותו וכבר אישר אותה מספר פעמים בעבר. כמו כן היא טענה שהקטין לא מכיר אב אחר, נוצרה ביניהם התקשרות פסיכולוגית ואין מקום לזעזע אותו כעת ולטעת בו ספקות מיותרים.
העובדת הסוציאלית לסדרי דין הביעה עמדה שלפיה אומנם אין קשר בין האב לקטין, אך הקטין מכיר את אביו ויש לו לפחות תמונה ונרטיב של מיהו אביו, ובדיקה גנטית תערער את סיפור חייו.
היועץ המשפטי לממשלה שצורף להליך כנתבע טען שלא הוכח כי התועלת מקיום הבדיקה גוברת על הנזקים שהיא עשויה להסב ולכן יש לדחות את התביעה.
תמונה משפחתית ברורה
"פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שיש לו ספק האם בנו הוא בנו ומבקש לבצע בדיקה גנטית – האם יש להיענות לבקשתו?" תמה השופט זגורי בפתח פסק הדין שהשיב על כך בשלילה.
השופט ציין שעולה מן התסקירים כי אין ספק שהקטין לא מכיר דמות אב אחרת מלבד התובע וקיימת בנפשו תמונה משפחתית ברורה. "עצם העלאת ספקות בעניין אבהותו בשלב קריטי זה להתפתחותו הרגשית, כאשר מדובר בנושא שכלל לא מעסיק אותו או מוטל אצלו בספק, הינו מהלך שיש לגדוע בראשיתו", קבע.
הוא ציין שטענת האב לפיה אין לו קשר עם הקטין מאז לידתו, לא רק שאינה נכונה, אלא גם הועלתה בחוסר תום לב כדי להצדיק את בדיקת האבהות.
השופט הדגיש כי אי אמירת אמת בנושאים הנוגעים לילדים באופן שעלול להטעות את בית המשפט הינו מהלך חמור ביותר שמשליך על האמון של בית המשפט בתובע, ובהצהרתו שיפעל לחיזוק הקשר עם הקטין אם יימצא בבדיקה הגנטית שהוא האב.
הוא דחה את התביעה כאמור, וחייב את האב בהוצאות בסך 3,000 שקל.
שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין
עו"ד סמדר ארביב עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.