בית הדין הרבני בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של אישה לכתובה אף שהיא הגישה את תביעת הגירושין. הדיינים קבעו כי האישה ביקשה להתגרש רק בשל אלימות מילולית ופיזית של הבעל ולכן מבחינה הלכתית היא זכאית לכתובה. עם זאת, לנוכח משך הנישואים הקצר (כשלוש שנים) ומצבו הכלכלי של הבעל, שנישא בשנית, הוא חויב בפחות מרבע מסכום הכתובה.
הצדדים נישאו באוגוסט 2015 ולהם ילד משותף אחד (כיום בן 6). הם התגרשו ביוני 2018.
במסגרת ההסכמה לגירושין נקבע שסכום תוספת הכתובה (שעמדה במקור על 555,000 שקל), יעמוד על תקרה מקסימאלית של 180,000 שקל. עוד הוסכם שהדיון בעניין הכתובה יתקיים רק לאחר סיום ההליך הפלילי שהתנהל נגד האיש לאחר שתקף את האישה.
עם סיום המשפט הפלילי (בפברואר השנה), בו הורשע האיש ונגזרו עליו מאסר על תנאי ופיצוי של 1,000 שקל לאישה, התחדש הדיון בבית הדין.
האישה סיפרה שהאיש נהג לעשן ג'וינטים ולשתות אלכוהול, ותחת השפעתם נתקף בהתפרצויות זעם קשות, בהן היה צועק ומקלל. בנוסף היא טענה כי במרץ 2017 שבר את ידה, ועל כך הוגש נגדו כתב אישום פלילי (בהכרעת הדין הפלילית נקבע כי לאישה לא נגרם שבר או סדק אלא קרע ברצועה).
בכתב ההגנה טען האיש כי האישה התייחסה אליו בהתנשאות מכיוון שמעמדו הכלכלי נחות מהמעמד הכלכלי של משפחתה. הוא הכחיש את טענות האלימות וטען כי עישון הקנאביס נעשה לעיתים, ורק בהסכמת האישה.
שפה בוטה
הדיינים הרב צבי בן יעקב, הרב יצחק הדאיה והרב משה בצרי הבהירו כי המסגרת ההלכתית מחייבת בעל בתשלום כתובת אשתו, אלא אם כן מדובר באישה שהפסידה את כתובתה, דבר שאינו מתקיים במקרה זה, או שהאישה תובעת גירושין בעילות שאינן מחמת מעשיו הרעים של הבעל.
הם ציינו כי גם אם מדובר באלימות פיזית שהיא ברף הנמוך, כהגדרת בית המשפט בגזר הדין, הרי שבצירוף האלימות המילולית כפי שמשתקפת מהחומר שבתיק, יש בדברים עילה לחייב את הבעל בכתובה.
הדיינים הוסיפו שהדברים החמורים שנאמרו על ידי האיש לאישה, ללא ספק יוצרים צלקות. "אין ספק שאישה אינה חייבת לחיות עם בעל המדבר אליה בשפה בוטה", כתבו. הדיינים התרשמו שהאישה לא תכננה את הגירושין ולא רצתה בהם, וכי החלטתה נפלה רק לאחר אירוע האלימות.
יחד עם זאת, הם כתבו כי כשמדובר בחיוב כתובה, בפרט בסכומים גבוהים, יש לשקול צדדים נוספים. במקרה זה יש להתחשב במשך זמן הנישואין, שהיה פחות משלש שנים, וכן במצבו הכלכלי של הנתבע, שנישא כבר בשנית, נולד לו ילד (מהנישואין השניים), והוא נושא בעול מזונות בנם הקטין של בני הזוג, בסכום לא מבוטל של 3,000 שקל לחודש, במשמורת כמעט משותפת.
בסיכומו של דבר חייבו הדיינים את האיש לשלם לאישה 90,000 שקל. הסכום ישולם ב-60 תשלומים חודשיים של 1,500 שקל לחודש.
ב"כ התובעת: עו"ד ציון סמוכה
ב"כ הנתבע: טו"ר אלעד אמסלם
עו״ד גילה עיני עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.