בית הדין הרבני הגדול דחה לאחרונה ערעור של גרוש על פסק דין של בית הדין הרבני בפתח תקווה בו חויב בכתובה של 180,000 שקל. הגרוש טען כי הוא זכאי לפטור מכתובה בשל ״מקח טעות״ שכן גילה שלאשתו הפרעה נפשית. הדיינים ציינו כי הוא לא הביא ראיות להפרעה משמעותית והביעו צער על כך שבית הדין האזורי דחק בצדדים להתגרש עוד בטרם נדון עניין הכתובה.
מדובר בבני זוג שנישאו בגיל מבוגר יחסית ולהם ילדה כבת 8. הבעל הגיש את תביעת הגירושין. למרות זאת, הוא דרש לפטור אותו מהכתובה וטען כי האישה היא שעזבה את הבית והביאה את הקץ על חייהם המשותפים של הצדדים.
האיש טען עוד כי היחס של האישה כלפיו היה לא טוב. הוא ציין מריבות, ויכוחים, אי קבלת דעתו וכו׳. כמו כן הוא טען לקיומן של בעיות נפשיות אצל האישה, שהוגדרו בתחילה כ״אישה חרדתית״ ובגלגול המאוחר יותר הפכו לתסמונת ״מינכהאוזן על ידי שליח״. לטענתו גילה על הבעיה לאחר לידת הבת אלא שלשיטתו מדובר בבעיה שהייתה קיימת קודם לכן והתפרצה אז.
האישה טענה מנגד כי עזיבת הדירה הייתה משותפת ומוסכמת ונועדה להיות זמנית. הסיבה הייתה כלכלית בשל חוסר יכולת להמשיך להחזיק את הדירה השכורה, שבעקבותיו הסכימו הצדדים על עזיבה. לאחר מכן הם גרו בבית הוריה במשך השבוע ובסופי שבוע בבית הוריו של האיש, עד לפירוד שנעשה ביוזמת האיש.
בשום שלב לא הביעה האישה רצון בגירושין או סירוב לחזור לשלום בית, אך היא הבהירה כי ככל שפני האיש לגירושין היא לא תעמוד בדרכו, ובלבד שתקבל את זכויותיה.
בעצת ועידוד בית הדין הסכימו לבסוף שני הצדדים להתגרש מייד ולדון לאחר מכן בעניין הכתובה, וכך נעשה.
בית הדין קבע בפסק דינו הקצר כי האיש לא הוכיח את טענותיו ומכיוון שיזם את הגירושין הוא חייב במלוא הכתובה.
בערעור טען האיש כי פסק הדין אינו מנומק דיו. הוא גם העלה טענה של מקח טעות בשל ההפרעה הנפשית הקיימת לשיטתו אצל האישה. עוד הוא טען כי הכתובה מוגזמת והוא רשם את הסכום לאחר שהרב במעמד הקידושין אמר לו שהוא לא מחייב.
לא מוגזמת
הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז־אילוז כתבו כי האיש לא הביא בדל ראיה להפרעה נפשית אצל אשתו. זאת ועוד, גם לו הוכחה הפרעה כלשהי, לא כל הפרעה יכולה לבסס טענת מקח טעות או טענה אחרת שיש בה כדי להפסיד לאישה את כתובתה.
הדיינים הדגישו כי האיש טען שהבעיות הנפשיות התגלו לאחר שילדה האישה את בתם. הם כתבו כי ידוע לכל ששינויים הורמונליים ועימם גם שינוי המצב המשפחתי, האחריות לילד ואף השלכותיה של לידה על העול הכלכלי, כל אלה מביאים לא אחת לשינויי מצבי רוח וכדומה. דברים אלה רחוקים מלהוות עילה גירושין או להוכיח את קיומה של הפרעה נפשית משמעותית, אם בכלל.
הדיינים גם דחו את הטענה בעניין הכתובה המוגזמת.
בסוף דבריהם העירו הדיינים כי לא היה מקום לדחוק בצדדים להתגרש וייתכן שהדיון בכתובה היה יכול להביא למימוש תכליתה המקורית "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" ולהביא לשלום בית במקום לגירושין.
ב״כ המערער: עו"ד צבי גלר וטו"ר יצחק בן ציון מולה
ב״כ המשיבה: עו״ד יאיר שיבר
עו"ד דרור פרדו עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.