בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה כספית שהגיש אדם נגד אחותו וחתנה, לאכיפת עסקה שביצע עם יתר אחיו ברכושה של אמו, עוד בחייה. השופט ארז שני קבע שמלבד הבעייתיות המובנית בטענה שהועלתה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, הצדדים לא יכולים לבוא לבית המשפט ולבקש לקיים הסכמות בנוגע לחלוקת העיזבון, שהיא דבר בלתי חוקי ומנוגד לתקנת הציבור.
במרכז פסק דינו של השופט שני עמדה עסקה שערכו התובע, הנתבעת ואח נוסף בנוגע לחלוקת רכושה של אימם עוד בחייה (פרטי העסקה לא פורטו בפסק הדין). בתביעה שהוגשה במאי 2020 טען התובע שאחותו, הנתבעת, יזמה את העסקה לפיה יחולק רכוש האם שווה בשווה בין האחים. לטענתו הוא ואחותו גייסו עורך דין מהמשפחה – חתנה של אחותו (הנתבע) – לצורך קידום העסקה, במסגרתה גם נחתם ייפוי כוח לטובת הנתבע ושולם לו שכר טרחה.
לדברי התובע הוא חתם על הסכם לחלוקת הירושה, אך בשלב מסוים הנתבע חדל מלקדם את העסקה. לטענתו הנתבעים הפרו את ההסכמות עימו, וניהלו איתו משא ומתן בחוסר תום לב.
אחותו-הנתבעת טענה מנגד כי אין ביכולתו לקבל סעד מבית המשפט לאחר שהשמיד את צוואת אימם. הנתבעת הוסיפה כי הנתבע ייצג רק אותה, ושכר טרחתו היה מתוכנן להיות משולם על ידה. לדבריה בין הצדדים לא הייתה הסכמה אלא משא ומתן שלא הבשיל.
גם הנתבע גרס שלא הוכח כי נחתם הסכם או ייפוי כוח בין הצדדים. לדבריו שכר טרחתו שולם מתוך העיזבון ולא על ידי התובע.
צדדים חסרי הגינות
השופט שני מתח ביקורת על כל המעורבים בסיפור. בראי הסעיפים בחוק הירושה שאוסרים לעשות הסכם בירושה ופוסלים אדם שהורשע בהשמדת צוואה מלרשת – הוא כתב שמדובר כאן בצדדים חסרי הגינות.
בתוך כך השופט קבע שהוכח שהנתבע ייצג את שני הצדדים, ולא רק את הנתבעת. בין היתר הוא ציין שהנתבע קיבל 9,000 שקל שכר טרחה מהעיזבון, ואילו הנתבעת מעולם לא קיזזה סכום זה מהירושה שקיבלה. הוא גם ציין שבהליך אחר הנתבעת הודתה שחתנה "ייצג את כולנו".
"די לי בכך לקבוע כי הנתבע קיבל שכר טרחה ולא מן הנתבעת, אלא מן העיזבון", כתב השופט. הוא ציין כי הנתבע גויס על ידי היורשים במטרה להעניק לעסקה בין היורשים "לבוש" חוקי. בנסיבות אלה דחה השופט את טענות הנתבע להעדר יריבות מהתובע.
עם זאת, השופט קבע שהתובע לא יכול לעתור לסעד כספי בשל ניהול משא ומתן שלא בתום לב, מקום בו הוא מבצע עסקה בעיזבון בחיי אמו ומשמיד את צוואתה. לדבריו הסכם מראש בנוגע לחלוקת העיזבון הוא פסול, וגם אם העסקה הייתה נחתמת – היא הייתה מנוגדת לתקנת הציבור.
ביחס לנתבעת הסביר השופט שגם היא אינה נקייה מרבב. אף היא לדבריו הייתה פעילה בעסקה, דחפה אותה אך חזרה בה מההסכמות בסופו של יום. ואולם משהדברים נכונים גם ביחס לתובע הרי ששני הצדדים פעלו באופן פסול שאינו מוליד סעד למאן דהו.
לפיכך השופט הורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד יגאל מזרחי
- ב"כ הנתבע 1 (החתן): עו"ד יוסי לוי
- ב"כ הנתבעת 2 ( האחות): עו"ד אלי סמוכה
עו"ד רועי חלפון עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.