בית המשפט למשפחה בנצרת דחה לאחרונהתביעת אישה לביטול חלקים מהסכם הגירושים עליו חתמה לפני כ-7 שנים, ולחלופין קיבל את תביעת הגרוש שלה לאכיפתו. השופטת רונית גורביץ קבעה כי העובדה שטרם ההסכם ניהלו הצדדים משא ומתן ממושך והיעדרן של הוכחות לגבי מצב נפשי חריג החלישו מאוד את טענת האישה כי הוכרחה לחתום על הסכם מקפח תחת לחץ ואיומים.
בני הזוג התגרשו ב-2009. 7 שנים לאחר מכן תבעה האישה באמצעות עו"ד גלית בלאו בהרב לבטל חלק מהסכם הגירושים שלהם.
לטענתה, היא הסכימה לוותר על זכויות שבעלה צבר מהעבודה כשהייתה במצב של לחץ נפשי, ומבלי שהבינה שהפסידה מאות אלפי שקלים. האישה הוסיפה כי סעיף זה בהסכם מקפח אותה משום שהייתה עקרת בית שטיפלה בילדים ואפשרה לבעלה להתקדם ולהתפתח, וכעת נשללו ממנה הזכויות הפנסיוניות שצבר במשך שנים אלה.
תגובת הנתבע שיוצג על ידי עו"ד דורית ענבר סברדליק הייתה כזו: ההסכם נחתם לאחר משא ומתן ארוך וממושך כשהתובעת הייתה מיוצגת; הוא אושר אחרי שביהמ"ש וידא כי הוא מקובל על הצדדים ונחתם מרצונם החופשי ויש לכבד את עיקרון סופיות הדיון; האישה לא קופחה שכן היא ויתרה מרצונה על הזכויות הפנסיונית משום שחשבה שעדיף לה לקבל נתח גדול יותר (60%) מהשטח המשותף – כפי שאכן נקבע בהסכם.
כמו כן האיש הגיש תביעה משלו ובה דרש לאכוף את ההסכם בטענה שאשתו מסכלת את האפשרות שלו למכור את נכסי הנדל"ן המשותפים בהתאם לתנאים שסוכמו.
השופטת גורביץ העדיפה את עמדת הנתבע בסוגיית ההסכם, תוך שהבהירה כי בתי המשפט אינם ממהרים לרוקן מתוכן הסכמי גירושים ולפגוע בעיקרון סופיות הדיון.
שקטה על השמרים
לפי השופטת, התובעת לא הביאה שום הוכחה לכך שהייתה במצב נפשי חריג שמנע ממנה שיקול דעת כשחתמה על ההסכם ואישרה בבית המשפט שתנאיו מקובלים עליה. לכך מצטרפת העובדה ששתקה במשך 7 שנים מבלי לתת הסבר שמצדיק את השיהוי הכבד.
"שבע שנים התובעת שקטה על שמריה ולא בחרה לתקוף את ההסכם, אשר לדבריה הינו הסכם מקפח", כתבה השופטת, "אין ספק כי מדובר בחלוף פרק זמן לא סביר".
בנוסף השופטת ציינה כי ההסכם לא נחתם בן רגע אלא לאחר משא ומתן מתמשך ביחידת הסיוע, כאשר כל אחד מהצדדים נפגש עם המגשרים גם לבד ויכול היה להביע את דעתו בנחת.
באופן כללי השופטת ציינה כי פעמים רבות בני זוג מעדיפים לוותר על זכויות כאלה ואחרות כדי לסיים את הליכי הגירושים במהרה, ולא בהכרח מדובר בקיפוח, ניצול, הטעיה או עושק. יתרה מזו, השופטת ציינה במידה מסוימת של אירוניה כי התובעת לא ביקשה לבטל את הסעיף שמעניק לה חלק גדול יותר מנכסי המקרקעין.
לפיכך נקבע כי טענות האישה ללחץ, ניצול מצוקה נפשית וקיפוח לא הוכחו ולמעשה אף נסתרו, ותביעתה לביטולו החלקי של ההסכם נדחתה.
מנגד, תביעתו של הנתבע לאכיפת ההסכם התקבלה והשופטת מינתה כונס נכסים שיפרק את השיתוף בקרקע של הצדדים.
מאחר שהאישה במצב כלכלי ורפואי קשה החליטה השופטת גורביץ שלא לחייבה בהוצאות משפט.
ב"כ התובעת: עו"ד גלית בלאו בהרב
ב"כ הנתבע: עו"ד דורית ענבר סברדליק
מערכת פסקדין עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל