בית המשפט למשפחה בפתח תקוה דחה לאחרונה התנגדות לקיום צוואה שהגישה בתו של אדם שנפטר. המנוח ציווה את כל רכושו לאשתו, והדיר את שלושת בנותיהם ובת נוספת שלו מנישואים קודמים. הבת הגישה התנגדות לקיום הצוואה וטענה שאשתו מנעה במשך שנים את הקשר בניהם ושבשל מחלתו הוא לא היה כשיר לחתום על הצוואה. האישה טענה מנגד שהבת ניתקה את הקשר עם אביה ושלמרות מצבו הרפואי הוא היה צלול בדעתו. השופטת עידית בן-דב ג'וליאן קבעה שהצוואה משקפת את רצונו.

המנוח ואשתו היו נשואים במשך 48 שנים עד לפטירתו בספטמבר 2015 והיו להם שלוש בנות משותפות. למנוח בת נוספת מנישואים קודמים, אשר גדלה אצל סביה.

החל מ-2014 סבל המנוח מגידול סרטני בריאה והיה מאושפז לסירוגין בבית חולים. בעת אשפוזו שבועיים לפני מותו הוא ערך צוואה בעדים באמצעות עורכת דין, בה הותיר את כל רכושו לאשתו.

ימים ספורים לפני שחתם על הצוואה המנוח נבדק על ידי פסיכיאטר, שקבע כי בהתאם למצבו הקוגניטיבי והנפשי הוא כשיר לחתום על צוואה.

לאחר מותו ניתן לבקשת אשתו צו לקיום הצוואה. בתו של המנוח מנישואיו הקודמים הגישה בקשה לביטול הצו והתנגדות לצוואה.

הבת טענה שהאישה ניסתה במשך כל השנים לנתק את הקשר בינה לבין אביה, שהתנהל ברובו על בסיס טלפוני מכיוון שהמנוח חשש שאשתו תגלה שהם בקשר. עוד היא טענה שאביה סבל מבלבול חריף ומתמשך הגורם לירידה קוגניטיבית, ומהתיעוד הרפואי עולה כי ביום שחתם על הצוואה סבל מאי שקט ובלבול. הבת הוסיפה שאשתו הפעילה עליו לחצים והוא לא כתב את הצוואה מרצונו החופשי.

מנגד, האישה טענה שהיא והמנוח חיו יחדיו בנישואים הרמוניים ומאושרים ואך טבעי שרצונו היה שהיא תירש את רכושו. לטענתה, הבת ניתקה קשר עם אביה ולא הייתה חלק מחייו. לשיטתה, על אף הבלבול ממנו סבל המנוח, הוא היה כשיר לחתום על הצוואה וכך גם התרשמה עורכת הדין שערכה אותה.

מטעם בית המשפט מונה מומחה שקבע כי על אף מצבי הבלבול מהם סבל מעת לעת, ביום עריכת הצוואה המנוח היה כשיר.

נישל במודע

השופטת בן-דב ג'וליאן דחתה את ההתנגדות והורתה על קיום הצוואה. היא קבעה שהבת לא הצליחה להוכיח שהמנוח לא היה כשיר בעת החתימה על הצוואה או שתוכנה אינו משקף את רצונו האמיתי.

השופטת ציינה שעדות המומחה מטעם בית המשפט חיזקה את האמור בחוות דעתו, שלפיה בחלק גדול מהזמן המנוח היה צלול, וכך גם בזמן שחתם על הצוואה. היא התרשמה גם מעדות עורכת הדין שהמנוח הבין על מה חותם וזה היה רצונו.

לעומת זאת, מעדות הבת התרשמה השופטת שהקשר שלה עם אביה הסתכם בטלפון שלו אליה אחת לכמה חודשים.

עו"ד דודי מאור (צילום: תומר שלום, סטודיו תומאס)
עו"ד דודי מאור | צילום: תומר שלום, סטודיו תומאס

לטעמה של השופטת, גרסתה של הבת לפיה המנוח הכיר בה, אהב אותה ויזם מצדו קשר איתה למרות התנגדות אשתו, רק מחזקת את המסקנה שבחירתו שלא להוריש לאף אחת מבנותיו היא מודעת, והצוואה משקפת את רצונו החופשי.

לא נפסקו הוצאות.

ב"כ הבת: עו"ד מרדכי ראוך

ב"כ האישה: עו"ד בעז קראוס 

עו"ד דודי מאור עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל