השופטת אביבית נחמיאס קיבלה לאחרונה התנגדות לצוואה שהותירה אישה שנפטרה ב-2019. המנוחה עברה אירועים מוחיים והפכה סיעודית בגיל צעיר יחסית. כשלוש וחצי שנים לפני מותה היא ציוותה את הרכוש לאחת מבנותיה, בה תמכה כלכלית, וכן לאחת מאחיותיה. בפסק הדין נקבע כי הזוכות לא הוכיחו שהצוואה משקפת את רצון האם וכי בכל הקשור לנסיבות עריכת הצוואה רב הנסתר על הגלוי.

המנוחה, ילידת 1961 נישאה ב-1979 ונולדו לה ולבעלה שלושה ילדים. החל משנת 2006 סבלה האם מהתדרדרות במצבה הבריאותי, שהחלה באירוע מוחי קל. בהמשך, בעקבות מספר אירועים מוחיים היא נותרה משותקת בפלג גופה השמאלי. לאחר שאושפזה בשנת 2014 עברה תקופת שיקום שבסופה שבה לביתה כשהיא מרותקת לכסא גלגלים ונזקקת לעזרה צמודה 24 שעות ביממה של מטפלת זרה. 

במהלך תקופה זו יחסי המנוחה ובעלה התערערו על רקע חשדה כי יש קשר רומנטי בינו לבין העובדת הזרה. גם לאחר שהוחלפה העובדת הזרה (אשר פוטרה בעקבות אותם החשדות), ואף לאחר שהבעל עזב את בית המגורים, המשיכה המנוחה לחשוד שיש יחסים אינטימיים בין הבעל לעובדת החדשה.

על רקע זה חל פיצול במשפחה כשבמחנה האחד אחת הבנות שתמכה באם ובמחנה האחר האב ושני הילדים האחרים שתמכו בו. 

האם נפטרה ב-2019 בגיל 58. היא הותירה צוואה מ-2016 בה ציוותה את כל רכושה לבתה ולאחת מאחיותיה. השתיים ביקשו לקיים את הצוואה ואילו האב והילדים האחרים התנגדו. 

לטענת המתנגדים, למנוחה היו מחשבות שווא ואלה נוצלו על ידי הבת והאחות שגרמו לה לטעות במצב העניינים, לחשוד שבעלה מנהל רומן עם העובדת הזרה, והשפיעו עליה השפעה בלתי הוגנת.

הם הוסיפו שבצוואה נפלו פגמים מהותיים שבגינם יש לפסול אותה, או לכל הפחות להעביר את נטל הראיה אל התובעות להוכיח כי זהו רצונה האמיתי של המנוחה. 

מנגד טענו הבת והאחות כי המנוחה היתה עצמאית מבחינה שכלית והכרתית, וכי לנכותה הפיזית ותלותה בעזרה לא הייתה השפעה על שיקול דעתה.

סימני שאלה רבים

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בצפת, השופטת אביבית נחמיאס, כתבה כי בצוואה נפלו פגמים צורניים המעבירים את הנטל למבקשות הקיום להוכיח שמדובר בצוואת אמת, והן לא עמדו בו.

היא ציינה שגרסתן כי המנוחה הייתה צלולה ולא סבלה מכל בעיה נפשית אינה מתיישבת עם העדויות והמסמכים הרפואיים.

עוד לדבריה, המטפלת הראשונה של המנוחה העידה עד כמה נפגעה מהאשמות השווא וסיפרה כי חששה לפתוח את הדלת במהלך הלילה כשנזקקה לשירותים, מה שאילץ אותה לעשות את צרכיה בדלי. המטפלת סיפרה כי בזמן אמת הבת והאחות תמכו בה ואמרו לה שמקור ההאשמות במחלת האם. 

״מחשבות השווא היו רק חלק מחוסר מודעותה של המנוחה למציאות הסובבת אותה״, כתבה השופטת. היא הוסיפה שחוסר הסבירות בהתנהלות המנוחה בא לידי ביטוי אף בהתנהלות כלכלית לא אחראיות ופזרנית. 

בפסק הדין גם נכתב כי לא ניתן להתעלם מהמצב הכלכלי המורכב של הבת הזוכה ומשפחתה. השופטת ציינה כי נגד הבת ובעלה ניתן פסק דין בו נקבע שהשניים ניצלו קשישה סיעודית והחתימו אותה על הסכם העברה ללא תמורה של הבית שלה

בסופו של דבר קיבלה השופטת את ההתנגדות וקבעה שהצוואה בטלה והעיזבון יחולק בהתאם לחוק הירושה. 

התובעות חויבו בהוצאות בסך 40,000 שקל.

עו״ד יוסי ברקוביץ (צילום: צילום עצמי)
עו״ד יוסי ברקוביץ | צילום: צילום עצמי
 

ב״כ התובעות: עו"ד דקלה דויטש

ב״כ הנתבעים: עו"ד ד"ר רן מובשוביץ

עו״ד יוסי ברקוביץ עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.