בית המשפט למשפחה בצפת דחה לאחרונה תביעה לביטול הסכם גירושין בטענה שהאישה הוטעתה וקופחה אך בצד זאת פסק לה כ-125 אלף שקל עבור מזונות משקמים ומזונות מעוכבת גט. השופטת אביבית נחמיאס קבעה כי האישה לא הוכיחה עילה לביטול הסכם שגובש כשהייתה מיוצגת, ואושר לאחר משא ומתן ושני דיונים. באשר לתשלום, נקבע כי התחייבות הבעל שלא לעכב את הגירושין הייתה תנאי מהותי בהסכם, ואילו הוא משך את אשתו במשך שנה ואף הוכרז כסרבן גט.

בני הזוג לשעבר – הורים לשתי בנות (10 ו-13) – נפרדו ב-2014. בדיון שנערך בבית המשפט באותה שנה לאחר שהודיעו שניסחו הסכם גירושין, התגלעו ביניהם מחלוקות שונות והוסכם על מינוי אקטואר להערכת הרכוש המשותף טרם אישורו.  

בפועל, האישה לא רצתה לחכות לחוות הדעת וכעבור חודש חתמה על הסכם חדש, שקבע בין היתר כי המשמורת על הילדות תהיה אצלה והבעל ישלם מזונות של 7,000 שקל בחודש. עוד הוסכם כי ירכוש לאישה דירה בשווי של 500 אלף שקל לפחות. תנאים נוספים וחשובים היו כי לאישה לא יהיו זכויות בעסק של בעלה וכי בני הזוג לא יגרמו לדחייה של הגירושין.

בינואר 2015 בית המשפט אישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק הדין אך הבעל עיכב את הגירושין במשך שנה ובית הדין הרבני אף כינה אותו סרבן גט. לפיכך, תוך כדי הדיונים סביב הגט, הגישה האישה תביעות לביטול ההסכם ולתשלום מזונות משקמים ומזונות מעוכבת גט.

בתגובה הגיש הבעל תביעה נגדית לאכיפת ההסכם והטלת סנקציות על גרושתו, בטענה שהיא מונעת את הסדרי השהות עם בנותיו ופוגעת בקשר ביניהם.

מרצונה החופשי

השופטת אביבית נחמיאס דחתה את התביעה לביטול ההסכם לאחר שקבעה כי לא הוכח שנחתם תחת לחץ או שהאישה הוטעתה לגבי שווי העסק – כטענתה. השופטת הזכירה שהיא זו שלא רצתה לחכות לאקטואר מה גם שהייתה מעורבת בעסק וידעה מה הוא כולל.  

האישה אמנם טענה שבעלה איים עליה שימוטט את העסק אם לא תוותר עליו אלא שהשופטת קבעה כי גם אם דבריו לא היו במקום הם לא חריגים בהליכי גירושין ולא מעידים על עושק או כפייה. השופטת הזכירה כי האישה הייתה מיוצגת במשא ומתן, התקיימו שני דיונים על תנאי ההסכם, נערכו בו שינויים ובית המשפט אישר אותו לאחר שווידא שהצדדים מבינים אותו. מעבר לזה נקבע כי ההסכם אינו חורג מהמקובל בהתחשב בכך האישה זכתה בדירה ובמזונות מכובדים.

עו"ד מיה רשל ארבל (צילום: אלבום פרטי, פסקדין)
עו"ד מיה רשל ארבל | צילום: אלבום פרטי, פסקדין

"בית המשפט לא ימהר לשחרר צדדים מהתחייבות שהוגדרה על ידם בדיעבד כ'לא כדאית'", כתבה השופטת לסיכום הנקודה. "שוכנעתי כי האישה קיבלה החלטה לחתום על ההסכם ועל הנספח להסכם וזאת מרצונה החופשי לאחר שהבינה היטב את משמעותו והשלכותיו".

 

עם זאת, השופטת קיבלה את התביעת למזונות משקמים ומזונות מעוכבת בסך כולל של כ-125 אלף שקל וזאת מאחר שהבעל הפר תנאי יסודי ועיקרי בהסכם כשהשתהה עם מתן הגט.

לבסוף, תביעת הבעל נדחתה לאחר שדווח כי הקשר בינו לבין בנותיו השתפר ואין צורך בהתערבות. לא נפסקו הוצאות.

לפסק הדין בתיק תל"מ 37754-01-16

ב"כ האישה: עו"ד המאם חליחל

ב"כ הבעל: עו"ד לענייני משפחה סמדר וינברג

עו"ד מיה רשל ארבל עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל