בשנה שעברה סירב בית המשפט למשפחה לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בתביעה של אחות נגד אחיה ואשתו לשעבר, שלא התגוננה ולא לקחה חלק בהליך. פסק הדין קבע כי דירה שרשומה על שם האח וגרושתו הייתה שייכת למעשה לאמו המנוחה ולפיכך תעבור לידי אחותו, שזכתה בכל רכושה בצוואתה. כעת, שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב נפתלי שילה קיבל ערעור שהגישה הגרושה, וקבע שיש לאפשר לה את יומה בבית המשפט אפילו שעשתה טעויות.
ב-1994 רכשו בני הזוג דירה מקבלן ומאז ועד לפטירתה ב-2016 חיה בה אמו המנוחה של הבעל. בצוואה שהשאירה אחריה היא ציוותה את כל רכושה לבתה (אחותו). באותה תקופה בני הזוג כבר היו גרושים.
כשנתיים לאחר מכן הגישה האחות תביעה נגד אחיה וגרושתו שבה טענה כי הדירה הייתה שייכת למעשה לאמה, ולפיכך היא אמורה להיות הבעלים. ב-2019 בית המשפט קיבל את התביעה מאחר שהגרושה לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון, ובעלה לשעבר הסכים לכך.
כשנתיים וחצי לאחר מכן הגישה הגרושה תביעה לביטול פסק הדין בטענה שנודע לה עליו במקרה, דרך עורך דין ששכרה כדי להעביר את הזכויות בדירה על שמה בהתאם להסכם הגירושים שבמסגרתו בעלה לשעבר ויתר על הדירה לטובתה.
היא טענה כי פסק הדין מעולם לא נשלח אליה וביקשה לאפשר לה להתגונן מפני התביעה. עוד היא טענה כי לא הגיעה לדיון ולא הגישה כתב הגנה מאחר שהסתמכה על הבטחתו של בעלה לשעבר שיגן על הזכויות בדירה, והיא הייתה בטוחה שיש להם אינטרס משותף בעניין הזה.
הגרוש ואחותו התנגדו לביטול פסק הדין. הם טענו בין היתר שהאישה ידעה עליו בזמן אמת כיוון שנשלח אליה בדוא"ל ולמרות זאת לא עשתה דבר במשך תקופה ארוכה. הם הדגישו שהאישה היא עורכת דין בהכשרה, כך שברור שהבינה את ההשלכות של מעשיה. כמו כן, קשה להאמין שסמכה שבעלה לשעבר ייצג את האינטרס שלה בהליך לנוכח סכסוך הגירושים הקשה ביניהם.
לאחר שבית המשפט דחה את הבקשה וסירב לבטל את פסק הדין, הגישה האישה בקשה לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי – והערעור התקבל לאחרונה.
לא מופרך
השופט נפתלי שילה קבע כי "על אף מחדלי המבקשת, יש לאפשר לה את יומה בבית המשפט". הוא ציין כי טענתה שסמכה על הגרוש שלה "מעוררת תהיות קשות". עם זאת, הטיעון שהייתה בטוחה שיפעל עבורה בשל האינטרס הכלכלי המשותף להגן על הזכויות בדירה לא מופרך.
עוד הוסיף השופט שהגרוש ואחותו לא הוכיחו שהמבקשת הייתה מודעת לפסק הדין בזמן אמת, שכן לא הציגו אישור שהדוא"ל התקבלה אצלה. כמו כן הדגיש השופט שהתביעה שהגישה האחות מבקשת לסתור רישום של זכויות במקרקעין כך שרובץ עליה נטל הוכחה כבד. משכך, לטענות ההגנה של המבקשת יש סיכוי, גם אם התנהלותה מעוררת קושי.
השופט קבע כי בסופו של דבר נראה שהמבקשת פעלה ברשלנות או נאיביות ולא מתוך זלזול בבית המשפט, ולפיכך אין מקום לשלול ממנה את זכות הגישה לערכאות. על כן נקבע שהתביעה תמשיך להתנהל בבית המשפט למשפחה.
האחות והגרוש חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 10,000 שקלים.
ב"כ המבקשת: עו"ד עופר פרץ
ב"כ המשיבה: רונן ליבוביץ, עו"ד דיני משפחה
עו"ד שמואל גרוס עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.