סגן נשיא בית המשפט למשפחה בנצרת השופט אסף זגורי קבע כי עורך דין משפחה שתבע חצי מהזכויות בדירה ששייכת לזוגתו לשעבר רק כדי לגרום לה להפסיק בהליכי גביית מזונות ילדים בהוצאה לפועל, נהג בחוסר תום לב חמור. בפסק הדין נקבע כי ברור שבין בני הזוג שררה הפרדה רכושית מוחלטת ששוללת מהתובע כל זכות בדירה.

בני הזוג ניהלו מערכת יחסים שידעה עליות ומורדות לאורך 12 שנים, במהלכן הביאו שני ילדים לעולם.

בשנה שעברה הגיש בן הזוג תביעה לחצי מהזכויות בדירה שרכשה זוגתו לשעבר מכספה ורשומה על שמה. טענתו הייתה כי שנות הזוגיות הארוכות, שבמהלכן השקיע בשיפוץ הדירה ותרם לכלכלת הבית, מקנות לו זכויות בדירה.

בת הזוג הכחישה שהייתה הידועה בציבור של התובע וטענה כי הקשר היה רווי פרידות ובעיקרו נועד למטרות מין והבאת ילדים.  מעבר לזה היא טענה כי לא היה ביניהם כל שיתוף רכושי, אין להם נכסים משותפים, לכל אחד היה חשבון בנק משלו ומלבד הילדים אין שום דבר שמחבר ביניהם.

גר בחינם

סגן הנשיא זגורי קבע כי לצורך הוכחת שיתוף בין ידועים בציבור יש לעבור מספר משוכות, הראשונה שבהן היא הוכחת הסטאטוס עצמו. במובן הזה טענות הנתבעת גרמו לבזבוז זמן מיותר שכן ברור שבינה לבין התובע התקיים קשר של ידועים בציבור, ולו מעצם העובדה שקיימו מערכת יחסים במשך 12 שנים שבמהלכן הביאו ילדים וגידלו אותם יחד.

עם זאת, אין זה אומר שהיה ביניהם שיתוף רכושי בכלל ובדירה בפרט. נהפוך הוא. בעניין זה העדיף השופט במובהק את עמדת הנתבעת, במיוחד לאחר שהתובע הודה כי החליט להגיש את התביעה רק משום שנתבעת נקטה נגדו בהליכי גביית מזונות בהוצאה לפועל.

"... עולה כי מדובר בתביעה שהיא לא יותר מאשר ניסיון הפחדה או הרתעה של הנתבעת אשר העזה לגבות דמי המזונות שנפסקו בבית משפט זה", כתב השופט וציין כי הוא רואה בכך משום חוסר תום לב חמור.

לגופו של עניין, השופט קבע על ההפרדה הרכושית המוחלטת בין בני הזוג אפשר ללמוד בין היתר מהעובדה שהנתבעת רכשה את הדירה מכספה ומימנה לבדה את הוצאות המגורים, כשמנגד התובע –  עורך דין לענייני משפחה כזכור – לא תרם לרכישה ולו שקל אחד ואפשר לנתבעת לרשום את הדירה על שמה מבלי לעגן את זכויותיו בהסכם כלשהו.

השופט הוסיף כי התובע גם אמור לדעת ש"שיפוץ" שהסתכם בבניית קיר גבס בעלות זעומה, לא מקנה לו זכויות בדירה בה התגורר בחינם במשך שנים. יתרה מזו, השופט ציין כי יש משום חוסר תום לב בכך שהתובע טוען לזכויות בדירת הנתבעת כשמנגד אינו משתף אותה בנכסים שלו.

מעבר לכך, הנתבעת מעולם לא הצהירה בפני התובע שמדובר בדירה משותפת, והיעדרה של כוונת שיתוף כזו עולה גם ממערכת היחסים הארעית ורצופת הפרידות בין השניים.

בנסיבות אלה, השופט קבע כי נוצר בין בני הזוג הסכם שבשתיקה שלפיו "מה ששלי-שלי, מה ששלך-שלך", ועל כן התביעה נדחתה. התובע חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 10,000 שקל.

ב"כ התובע: בעצמו

ב"כ הנתבעת: עו"ד לענייני משפחה אבי אמר

עו"ד איתן שלו סולקין עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל