בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה תביעת מזונות שהגישה אם לחמישה נגד אבי שניים מילדיה עמו ניהלה בעבר רומן מחוץ לנישואיו. ברקע התביעה נמצא הסכם להיוון מזונות עליו חתמו הצדדים טרם ההליך המשפטי, במסגרתו שילם האיש למאהבת 400,000 שקל על חשבון מזונות ילדיהם עד הגיעם לבגרות. השופטת עפרה גיא קבעה שהאישה לא יכולה ליהנות משני העולמות, ופטרה את האב מתשלום נוסף.
בתקופה הרלוונטית לתביעה היה הנתבע גבר נשוי ואב לשישה ילדים, שניים מהם – בני 11 ו-7 – נולדו כתוצאה מקשר סודי שניהל עם התובעת. ביולי 2015 חתמו הצדדים על ההסכם להיוון מזונות ילדיהם המשותפים. בכסף הזה רכשה המאהבת דירה, שלימים נמכרה בשווי של פי ארבעה ממחירה המקורי. התובעת ניצלה את העובדה שההסכם מעולם לא אושר בבית המשפט, והגישה נגד האב את תביעת המזונות בניסיון לסחוט ממנו כספים נוספים.
לטענת המאהבת, היא אישה קשת יום שאינה עובדת וסובלת מבעיות בריאותיות רבות, בעוד שהנתבע הוא בעלים של עסק עצמאי ומרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש. לשיטתה, הסכם המזונות לא אושר וממילא אינו כובל את הקטינים מלתבוע את מזונותיהם.
לעומתה טען האב כי הוא שילם את מלוא המזונות מראש ובאופן מהוון במסגרת ההסכם מ-2015, כך שלא רובצת עליו חובת תשלום נוספת. בהקשר לכך הוא טען שהאישה יכולה למכור את דירת הגן החדשה שרכשה אחרי שמכרה את הדירה הקודמת, ובכסף הזה לספק את כל צרכי הילדים למשך שנים.
רב הנסתר על הגלוי
לאחר שסקרה את טענות הצדדים העריכה השופטת את צרכי הקטינים עד הגיעם לגיל 21 בכחצי מיליון שקל. יוצא, אם כן, שהסכום ששילם האיש למאהבת בשנת 2015 (400,000 שקל), אשר הכפיל את עצמו פי ארבעה כתוצאה מעליית הערך של דירת התובעת ומכירתה – הינו הרבה מעבר לצרכיהם.
"בנסיבות אלו", כתבה השופטת, "דין התביעה להידחות, שעה שצרכי הקטינים לא קופחו כלל וככל בעת עריכת ההסכם".
ואולם לדבריה, קיימים נימוקים נוספים לדחיית התביעה. התובעת למעשה תקפה הסכם שנערך באמצעות עורך הדין שלה בטענות פרוצדורליות שנוגעות לאי אישורו בבית המשפט. על כך כתבה השופטת כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב, וכי האישה מושתקת מלטעון בניגוד להסכם לאחר שנהנתה מפירותיו.
בנוסף דחתה השופטת את טענת האם לפיה הכספים שהתקבלו ממכירת דירתה "התאדו" לצורך מטרות כאלה ואחרות, תוך שקבעה כי מדובר בטענה מקוממת. לדבריה אין זה סביר שבתקופה של כשנה בלבד כילתה המאהבת כמיליון שקל, והמסקנה היא שיש לה מקורות הכנסה נוספים אותם היא מסתירה מבית המשפט.
נימוק נוסף למסקנה זו היה שלמרות בחירתה של המאהבת שלא להשתלב במעגל העבודה ולחיות לכאורה מקצבאות ביטוח לאומי, היא מתגוררת במשך השנים בדירות חדשות ויוקרתיות עם שכירות גבוהה באופן שרב הנסתר על הגלוי באשר למקורות פרנסתה.
בנסיבות אלה הכריעה השופטת שבהינתן הסכם ההיוון והעדר היכולת לטעון נגדו, חובת המזונות רובצת על האם וממילא דין תביעתה נגד האב להידחות. היא חויבה בהוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו בסך 5,000 שקל.
ב"כ האם: עו"ד אורן גולן
ב"כ האב: עו"ד שירה קופמן
עו"ד יעל ורד עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.