בית הדין הרבני ברחובות דחה את תביעת שלום הבית של הבעל וקיבל את תביעת הגירושין של האישה לאחר שנקבע כי היא הוכיחה שבעלה לא עומד בחובותיו כלפיה ובכלל זה מתרועע עם נשים אחרות, אינו מפרנס את המשפחה, שותה לשוכרה מעשן סמים ונוהג באלימות.
בני הזוג מתגוררים בנפרד משנת 2012. מערכת היחסים ביניהם הלכה והידרדרה לקיצוניות לאחר שהבעל חזר בשאלה, בעוד אשתו ותשעת ילדיו המשיכו לקיים אורח חיים חרדי.
בתביעת הגירושין שהאישה הגישה לפני כשנתיים היא העלתה מספר עילות גירושין: אלימות כלפיה וכלפי הילדים, שימוש בסמים ושתיית אלכוהול מופרזת, חילול שבת, פירוד ממושך וסירוב לפרנס את המשפחה.
אך הבעל ביקש מבית הדין להשכין ביניהם שלום. הוא טען כי המצב הידרדר לאחר שחזר בשאלה ואשתו וילדיו הגדולים נידו אותו בשל כך. הוא הכחיש כי נהג באלימות וציין כי הוא שותה בסך הכל פעם-פעמיים בשבוע.
עם זאת, הוא הודה שאינו מסוגל לפרנס את המשפחה עקב קשיים כלכליים שנקלע אליהם בעקבות פיטורים ואירועי לב. לבסוף הוא ציין כי הוא אוהב את אשתו וילדיו ורוצה לחזור אליהם. במענה האישה טענה כי בעלה מסרב להתגרש רק משום שהוא רוצה את הבית לעצמו.
לא ניתן לאיחוי
בפסק הדין קבעו אב בית הדין הרב נחום שמואל גורטלר והדיינים הרב יהודה שחור והרב ציון אשכנזיכי האישה הוכיחה די עילות לחיוב בגט.
הדיינים ציינו כי מערכת היחסים בין בני הזוג קלוקלת מזה שנים רבות. תביעת הגירושין הראשונה הוגשה לפני יותר מ-20 שנה, מאז התנהלו בין בני הזוג סכסוכים נוספים, ומזה כ-5 שנים הם לא גרים יחד. לפיכך נפסק כי כבר לא ניתן לאחות את הקרע ביניהם.
כמו כן נקבע כי עדים שהובאו מטעם האישה איששו את טענתה כי בעלה שותה ומעשן, מה גם שהוא הודה בכך שהוא שותה פעם-פעמיים בשבוע. בהקשר זה נכתב כי "מבחינת חיי הנישואין אין גם הבדל משמעותי אם הבעל שתיין על בסיס יומי או פעם-פעמיים בשבוע. גם שתיים של פעם-פעמיים בשבוע הופך את חיי אשתו במחציתו לגיהינום".
הדיינים ציינו כי אינם סבורים שהבעל משקר במזיד לגבי האלימות אך נראה "שהוא אינו מודע לעוצמת הקללות, האיומים וההכאות שהוא מבצע בזמן היותו שתוי, כאשר השתייה גורמת לכך שהוא אינו מסוגל לשלוט בעצמו ולפעמים הוא אף לא מודע למעשיו".
עניין נוסף הוא שהבעל אינו מפרנס את אשתו. הדיין הבהיר כי יש לייחס לבעל אחריות לבעיותיו הרפואיות בהיותו מעשן כבד ושתיין.
לכך הוסיף אב בית הדין כי ישנו פער גדול בין בני הזוג שעה שהבעל חזר בשאלה בעוד שאשתו וילדיו מנהלים אורח חיים חרדי. הדיין ציין כי הדבר קשה גם כשמערכת היחסים בין בני הזוג תקינה, ובמקרה הנוכחי, על אחת כמה וכמה.
לבסוף, הדיינים נחלקו בשאלה האם חילול שבת במקרה כזה מהווה עילה לחיוב בגט אך לא הכריעו בסוגיה בצורה חד-משמעית, מאחר שממילא האישה הוכיחה מספר עילות גירושין שדי בהן כדי לחייב את הבעל לתת לה גט.
ב"כ התובעת: עו"ד לענייני משפחה חיה לזר-נוטקין
ב"כ הנתבע: עו"ד לאה תורג'מן-מרר
עו"ד ערן ניסים עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.