בני זוג לשעבר, הורים לילד בן 8, הגיעו להסכם גירושין ב-2012 בו נקבע שהאב ישלם 3,000 שקל לחודש. לאחרונה דחתה השופטת חני שירה תביעה להפחתת המזונות שהגיש האב. היא קבעה בין היתר שהאב היתל באם ובבית המשפט כשמחק תביעה זהה ב-2016 בטענה שהוא מעוניין בטובת הקטין.

הילד הוא בנו היחיד של האב והאישה היא אם יחידנית לילדה נוספת בת 4. ב-2015 הגיש האב שתי תביעות, האחת למשמורת משותפת והשנייה להפחתת המזונות. כשנה לאחר מכן ביקש האב למחוק את התביעה להפחתת המזונות. מספר חודשים אחר כך ניתן פסק דין למשמורת משותפת והרחבת זמני השהות.

בתחילת 2018 הגיש האב תביעה נוספת להפחתת המזונות. הוא טען שמאז המשמורת המשותפת חלוקת זמני השהות בינו לבין האם שווים. עוד לדבריו, העובדה שהאם מגדלת ילדה נוספת מצדיקה הפחתת השתתפותו בעלות הדיור עבור הקטין.

הוא הוסיף שסכום המזונות היה מופרז מלכתחילה והוא הסכים לו מאחר שהאם איימה עליו שלא תיתן לו להתראות עם הילד. לשיטתו, הוצאות הילד מסתכמות ב-1,500 שקל וכל הורה אמור לשאת ב-750 שקל בלבד.

האב גם הזכיר את ההלכה החדשה שקבעה חלוקה שווה של המזונות במקרים של משמורת משותפת.

האם טענה מנגד שהתביעה חושפת כי הפעולות שעשה האב להרחבת זמני השהות נועדו אך ורק לבטל את המזונות.

היא הדגישה כי משכורתה עומדת על 6,500 שקל לחודש בלבד ואילו האב משתכר כ-20,000 שקל. לדבריה, לידת בתה לא שיפרה את הכנסותיה אלא להיפך.

לאן נעלמה טובת הקטין?

״התביעה הינה בגדר ״העתר הדבק״ של התביעה משנת 2015״, כתבה השופטת חני שירה מבית המשפט למשפחה בראשון לציון. היא הבהירה כי כבר אז העלה האב את אותן טענות וביקש למחוק את תביעתו ״על מנת שהצדדים יפעלו במשותף על מנת להעניק לבנם את כל צרכיו״.

עו
עו"ד ילנה זק | צילום: צילום עצמי

לדבריה, התנהלותו של האב בהגשת אותה תביעה בדיוק מעלה את החשש כי היתל באם ובבית המשפט לחשוב שכוונותיו טובות וחיוביות.״היכן נעלמה אותה טובת קטין, נטענת, עתה, כאשר שוב סחף את אימו ואותו למערבולת התדיינויות נוספת, זהה לקודמת״?, כתבה.

היא הוסיפה שגם לגופו של עניין האב לא הצליח להוכיח את שינוי הנסיבות המהותי הנדרש על פי הפסיקה. כיום חלוקת הזמנים היא שווה – 7 ימים לאב ו-7 ימים לאם. מדובר אמנם בשינוי מסוים מהמצב שהיה קיים בזמן חתימת ההסכם אך לא מדובר בשינוי שלא נצפה או שלא ניתן היה לצפות אותו מראש. מה עוד שמדובר למעשה בתוספת של 3 ימים בחודש בלבד.

עוד כתבה השופטת שעל פניו שכרה של האם ירד. אך גם בהנחה ששכרה עלה, ממילא גם שכרו של האב עלה ולכן לא מדובר בשינוי מהותי. ״חזקה היא שאנשים מחליפים מקומות עבודה והיקף משרה ולא ניתן להגיש תביעה כל אימת שצד משפר את משכורתו״.

השופטת גם הבהירה שהלכת המזונות החדשה לא מהווה שינוי נסיבות כשלעצמה.

בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה.

האב חויב בהוצאות בסך 7,500 שקל.

שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו״ד ילנה זק עוסק/ת ב- דיני משפחה 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל