בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קיבל לאחרונה בקשה לפסיקת מזונות זמניים שהגישה אם לשניים נגד בן זוגה לשעבר. האישה טענה כי המשיב הוא אבי הילדים ולפיכך הוא חייב במזונותיהם, בעוד שהמשיב טען שאבהותו על הבת הקטנה מוטלת בספק ולכן הוא פטור מתשלום מזונות עבורה. השופטת אפרת ונקרט קבעה שלעת הזו, ועד להכרעה בתביעת האבהות שהגיש המשיב, יש לחייבו לפחות בחלק מסכום המזונות.
בבקשה שהוגשה באוגוסט האחרון סיפרה המבקשת כי היא והמשיב ניהלו זוגיות במשך 6 שנים והביאו לעולם בן ובת. לדבריה בשלב מסוים יחסיהם עלו על שרטון והם נפרדו לפני שנולדה הבת. המבקשת המשיכה וסיפרה שמאז הולדת הבת המשיב מסרב לשלם מזונות עבורה. לטענתה צרכי הילדים מסתכמים ב-5,770 שקל בחודש, אך המשיב משלם לה בערך רבע מהסכום עבור בנם הבכור בלבד.
המבקשת הוסיפה שהיא גרה עם ילדיה ונאלצת לשאת לבדה בדמי השכירות בגובה 3,840 שקל. לטענתה, למשיב פוטנציאל השתכרות של 11,000 שקל בחודש ובנסיבות אלה יש לחייבו במזונות הילדים ובהוצאותיהם השוטפות.
מנגד טען המשיב כי הוא אינו רשום כאביה של הקטינה ואין לחייבו במזונותיה עד להכרעה בתביעת האבהות שהגיש בעניינה. הוא הוסיף שכיום הוא לומד לתואר אקדמי ומתקיים מהכנסות משיעורים פרטיים ומקצבאות אבטלה והבטחת הכנסה, בסכום כולל של 3,400 שקל לחודש. לעומתו, טען, המבקשת מרוויחה הון מעבודתה כשכירה ומעסק עצמאי שלה.
המשיב הוסיף כי הוא שוכר דירה ב-4,000 שקל לחודש ומשלם עוד 1,500 שקל מזונות לבתו מאישה אחרת, ונאלץ להיעזר בהוריו למחייתו.
סביר שהוא האב
השופטת ונקרט ציינה שהתמונה הכלכלית בעניינו של המשיב מורכבת יותר מזו שהוא מעוניין להציג. עיון בדפי החשבון שלו מלמד שנכנסים אליו אלפי שקלים מדי חודש ממקור לא ידוע, מלבד הקצבאות וההכנסות משיעורים פרטיים.
נוסף על כך, הוצאותיו שכוללות בין השאר דמי שכירות גבוהים ושכר לימוד לא מבוטל לבית ספר פרטי, מצביעות על פוטנציאל הכנסה גבוה מזה שהציג. מסקנת השופטת הייתה כי לשני הצדדים פוטנציאל הכנסה פנויה פחות או יותר זהה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת כי על המשיב לשאת בהוצאות הקטינה אפילו שאבהותו עליה טרם הוכחה. לדבריה, טענות המבקשת מלמדות על מעורבות פעילה מצד המשיב בתהליך הורייתה של הילדה וקיימת סבירות שהוא אביה. השופטת הוסיפה כי טובת הקטינה והדאגה לסיפוק צרכיה היו חלק מהשיקולים שהובילו אותה להחלטה זו.
למרות זאת, בשל הספק בנוגע לאבהות השופטת איזנה את החלטתה באמצעות פסיקת מזונות חלקיים בלבד עבור הילדה. היא קבעה שעבור הבן הבכור ישלם המשיב 1,500 שקל מזונות ואילו על הבת הקטנה הוא ישלם 1,200 שקל בלבד. בנוסף לכך הוא חויב בדמי טיפול ומדור בסך 1,400 שקל לחודש, וכן דמי אחזקת מדור בשיעור 30% מההוצאות בפועל.
לסיום קבעה השופטת שקצבת הילדים מהביטוח הלאומי תשולם לאישה ותתווסף על המזונות שנפסקו. היא הורתה לה למסור למשיב מספר חשבון בנק לצורך העברת המזונות.
באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד קרול אקער עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.