בית הדין הרבני בירושלים קיבל לאחרונה תביעת גירושין שהגיש אדם נגד אשתו. לאחר דיון מקיף בשאלה מה הסכום שעל הבעל לשלם עבור הכתובה, שהועמדה בזמנו על סך של מיליון לירות, הדיינים קבעו כי ראוי להצמיד את הסכום לדולר ולא למדד. אחד הנימוקים היה שבאותה תקופה עסקאות גדולות נערכו בדולרים.
בני הזוג נישאו ב-1979 והביאו לעולם שלושה ילדים, כולם בגירים היום.
במאי 2019 פתח האיש תיק גירושין. הוא טען כי בשנים האחרונות התעוררו בין הצדדים מחלוקות על רקע כלכלי. לטענתו, האישה פרצה את הכספת שלו ולקחה משם כספים רבים. הוא הוסיף כי אשתו אינה מבצעת את מטלות הבית, לא מכבסת ולא מבשלת. בנוסף, היא עוזבת את הבית בסופי שבוע ומחזיקה חתול שמלכלך.
עוד ציין האיש כי אשתו גרה בבית בקומה נפרדת ואין ביניהם יחסי אישות או תקשורת מזה שנים רבות.
האישה דרשה שלום בית. לדבריה, הבעל בגד בה עם נשים בנסיעותיו לתאילנד ורומניה. היא הבהירה כי היא מבשלת, מכבסת ומנקה אך האיש לא מוכן לאכול מהאוכל שלה בטענה מתוך חשש שתרעיל אותו.
היא הוסיפה שבכל מקרה יש לחייב את איש בכתובה, בסך מיליון לירות.
״מטבע שנפסל״
הרב שלמה תם התרשם שאין מנוס מגירושין. הוא ציין כי לפי חומר הראיות הצדדים גרים מזה כשנתיים בחדרים נפרדים ואין ביניהם יחסי אישות 10 שנים. ״הקרע ביניהם הוא גדול ואין סיכוי לשלום בית״, כתב. הוא הוסיף כי התברר שסירוב האישה להתגרש אינו אלא צעד טקטי כדי להכניע את הבעל להיעתר לדרישותיה.
הדיין קבע שהבעל לא הוכיח שאשתו אינה זכאית לכתובה ובית הדין נדרש לקבוע את שווי הכתובה לפי ערכה היום.
בהקשר זה הוא כתב כי דעת גדולי הדיינים הייתה להצמיד את היחוב בכתובה. סכום של מיליון לירות בהצמדה למדד הוא כ-680,000 שקל ובהצמדה לדולר השווי הוא 164,761 שקל. הדיין הוסיף כי כשיש ספק בחישוב שווי הכתובה מקבלים את החישוב הנמוך יותר.
הרב מנחם האגר הוסיף סקירה רחבה של ההלכה באשר להיקף החיוב במצבים בהם חל שינוי בערך המטבע. הוא הבחין בין מטבעות שהיו נהוגות בזמן חז״ל, כשעצם המטבע הייתה בעלת ערך לבין מטבעות בנות זמננו.
לדבריו, כיום שווי המטבע מורכב מאוד ויש לו גורמים רבים ומשתנים כגון סחר בין לאומי, תוצר גולמי ורמת האבטלה במדינה, אוצרות טבע ועוד. בתקופתנו ערך המטבע לעולם נגזר מכוח הקניה ולכן במצב בו נפסל מטבע החייב לא יכול להחזיר במטבע הישן.
עוד כתב הדיין כי כאשר נעשה פיחות משמעותי ביותר בערך הכתובה יש לפשר ולהצמיד אותה או למדד המחירים לצרכן או לשווי הדולר, הכול כראות עיני הדיין ולפי המצב ושווי הכתובה.
לדבריו, הנטייה בדרך כלל לגבי כתובות ישנות מעין זו להצמיד את ערכן לדולר, ומשום שכך היה מנהג הסוחרים בעסקאות גדולות. לגבי כתובות חדשות יותר תהיה הנטייה להצמיד במקרי קיצון של ירידת ערך, דווקא ל המחירים לצרכן.
הוא הוסיף כי אין משמעות לגובה סך הכתובה ויש לחייב הצמדה כזו או אחרת גם כשהסכום גבוה.
הרב דוד שני הצטרף לדברים.
בסיכומו של דבר נקבע שהאישה חייבת לקבל את הגט והבעל ישלם לה עבור כתובתה את הסכום צמוד לדולר ובסך הכל 164,761 שקל.
ב״כ התובע: עו״ד לי-רן שדה
ב״כ הנתבעת: עו״ד ענת זרסקי
עו״ד אפרת חורי הרוש עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל