השופט ארז שני קיבל לאחרונה חלקית תביעה שהגיש אדם נגד בת זוגו לשעבר. השניים נפרדו ב-2015 והאיש תבע מהאישה החזרים של כ-300,000 שקל. השופט קבע שאין לאפשר ״פנקסנות״ במערכת זוגית אך מאחר שהוכח שהאיש העביר לנתבעת 110,000 שקל ולא ברור מה נעשה עם הכסף, עליה להשיב מחצית מהסכום.
בני הזוג חיו יחד ללא נישואין בין השנים 2010-2015. כשנתיים לאחר שנפרדו הגיש האיש תביעה כספית נגד האישה.
הוא תבע החזר על שיפוצים שבוצעו בדירה ששכרה האישה, על מוצרי חשמל שרכש ״ונותרו כבני ערובה״ בידיה, על הכלבה המשותפת שנמסרה לצד שלישי ללא הסכמתו וכן על הוצאות וטיפולים רפואיים והוצאות משפטיות.
לדבריו, הוא רכש מוצרים לבית ב-30,000 שקל אותם לא השיבה האישה והשקיע בכלבה 35,000 שקל. כמו כן, הוא ובני משפחתו מסרו לה 110,000 שקל אותם לא השיבה.
האיש תבע 150,000 שקל נוספים בגין תלונות שווא שכביכול האישה הגישה נגדו. הוא טען שהאישה ובן זוגה החדש העלילו עליו במשטרה כי אנס אותה.
האישה הגישה תביעה נגדית על סך 400,000 שקל בה טענה כי האיש פרסם נגדה כתבה שמהווה לשון הרע, בה כתב כי בדתה את התלונות שהגישה נגדו.
באשר לכספים היא טענה כי הוא לא הוכיח קיומו של הסכם השבה ביניהם. לדבריה, השיפוץ שנעשה בדירה נועד לצרכי התובע ולא לצרכיה. כמו כן, הוא לא שילם דמי שכירות ולא השתתף בהם אף שגר בדירה. היא הוסיפה כי הריהוט בשווי 30,000 שקל נרכש במשותף, חולק בפועל עם הפרידה ומה שנותר בדירה היה בהסכמת התובע. זאת ועוד לדבריה, הכלבה לא הייתה של האיש אלא משותפת והוא מייחס לה שווי מופרך.
האיש השיב שהכתבה פורסמה בעילום שם ולא הייתה לשון הרע, מה גם ש״לחימה״ בהגשת תלונות שווא במשטרה היא נושא שיש לציבור עניין בו.
תביעה אבסורדית
השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל חלקית את תביעת האיש. הוא ציין כי לא מעט פסיקה הורתה לבית המשפט למעט מלהתערב בתא המשפחתי ולהקטין את העיסוק בתובענות נזיקיות שנועדו ״ליישב חשבונות״. הוא הוסיף כי ככלל, ניתן להניח שכספים שניתנו במהלך מערכת יחסים זוגית הועברו במתנה.
השופט קבע שתביעה על סך 35,000 שקל בעבור כלבה שעלתה 600 שקל בלבד היא אבסורדית. לדבריו, התובע עצמו הודה שהנתבעת הציעה לו ליטול את הכלבה או שהיא תמסור אותה ותגובתו הייתה ״בהצלחה״ ודי בכך כדי לדחות את התביעה ברכיב זה.
באשר לשיפוצים הבהיר השופט שנקודת המוצא היא שמי שנותן כסף לשיפוץ דירה שכורה, אינו זכאי להשבה. השבה מעין זו קיימת רק אם יש הסכם מפורש בעניין.
השופט דחה את טענת הנתבעת כי השקיעה כספים ״יחד״ עם התובע והתרשם כי היא נטלה ממנו סך של 110,000 שקל. באין ראיות מספיקות למה שימש הסכום קבע השופט שהנתבעת ״התעשרה״ שלא בדין. לפיכך הוא קבע שיש לראות בהעברת הכספים כמעין מתנה לשני הצדדים וצודק להורות על השבת מחציתם.
בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת להשיב לתובע 55,000 שקל. יתר התביעות נדחו.
לא ניתן צו להוצאות.
ב״כ התובע: עורך הדין רן שפירא
ב״כ הנתבעת: עורכת הדין מתת פלסטנר
עו"ד יהודה שוורץ עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל