בית משפט המחוזי בתל אביב, בהרכב של שלושה שופטים, דחה ערעורים הדדיים של בעל ושל אישה בהליך גירושים על מתווה איזון המשאבים שנקבע בעניינם בבית משפט למשפחה. בפסק הדין שכתב השופט נפתלי שילה נקבע כי האישה – שיוצאת מהנישואים עם זכויות בשווי מיליוני שקלים מנכסי נדל"ן של הזוג ומהשבחת חברה שבעלה קיבל בירושה – לא זכאית לפיצוי נוסף בגין פערים בכושר ההשתכרות.
הצדדים נישאו בשנת 1989 ולהם ארבעה ילדים משותפים. האישה מורה במקצועה, אך במהלך רוב שנות הנישואים היא לא עבדה והתמסרה לגידול הילדים. האיש הוא מהנדס שעובד בחברה בבעלות שלו ושל אחיו, אותה ירשו מאביהם.
בשנת 2017 פתחו הצדדים בהליכי גירושים שבמסגרתם האישה הגישה תביעה לאיזון משאבים וביקשה לחלק את הרכוש באופן לא שוויוני, כך שהיא תקבל חלק גדול יותר כדי לאזן את הפער שנוצר בין בני הזוג בהשתכרות שלהם.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי בנוסף למחצית מנכסי מקרקעין שרכשו בני הזוג, האישה תהיה זכאית גם לחצי מחלקו של הבעל בשווי השבחת החברה במהלך הנישואים. בנסיבות אלה נקבע כי הפער בין הצדדים אינו משמעותי, ותביעתה לחלוקה לא שוויונית נדחתה מאחר שמדובר בסעד כפול.
שני הצדדים ערערו על החלטת בית המשפט למשפחה.
האישה טענה כי הקדישה את מיטב שנותיה לטיפול בילדים בעוד שהאיש פיתח קריירה ולכן מגיע לה פיצוי נפרד גם בגין הפערים בהשתכרות.
לדבריה, בזמן שטיפלה בילדים האיש פעל להשביח את החברה, והעובדה שהם קנו נכסים משותפים באמצעות דיווידנדים מהחברה, מלמדת שהאיש סבר שהחברה ופירותיה משותפים לשניהם.
האיש טען מנגד שזו הייתה בחירה שלה שלא לעבוד, ושגם הוא היה שותף בגידול הילדים. לטענתו, האישה לא אמורה לקבל זכויות בחברה, שהיא נכס חיצוני לנישואים שקיבל בירושה ולא הוכחה כוונת שיתוף לגביה.
עוד הוא טען כי השבחת החברה לא דרשה ממנו מאמץ במהלך הנישואים, כך שהאישה לא ויתרה על הקריירה שלה בשביל זה.
היה לו זמן ושלוות נפש
בית המשפט המחוזי דחה פה אחד את שני הערעורים. השופט נפתלי שילה כתב כי בית משפט למשפחה קבע בצדק שהאישה אינה זכאית לפיצוי בגין הפערים בהשתכרות מכיוון שהיא ממילא לא יוצאת מקופחת מהנישואים. היא זכאית למחצית משני נכסי נדל"ן ששווים יחד 7.5 מיליון שקל, ובנוסף עתידה לקבל סכום שמוערך ב-4.6 מיליון שקל עבור מחצית מההשבחה של החברה.
השופט ציין שפערי ההכנסה נובעים מכך שהאיש משתכר מנכס חיצוני שקיבל בירושה לפני נישואיו ולכן אין הצדקה להעניק לאישה פיצוי בגין רכיב זה.
באשר להחלטה להעניק לאישה מחצית משווי השבחת החברה, ציין השופט כי בפסיקה נקבע שהשבחה אקטיבית של נכס חיצוני בתקופת הנישואים מהווה נכס עצמאי שהוא בר איזון. במקרה זה, האישה דאגה למטלות הבית ולטיפול בילדים באופן שהעניק לאיש את הזמן ושלוות הנפש לטפח את החברה ולהשביח אותה. לכן החלטת בית המשפט למשפחה בעניין זה הייתה צודקת.
השופטות עינת רביד וסגנית הנשיא צילה צפת הצטרפו לפסק הדין.
נקבע שכל אחד יישא בהוצאות שלו.
ב"כ האישה: עו"ד עיינה אונגר לטין
ב"כ האיש: עו"ד מאיר בר מוחא
עו"ד שני פינקלשטיין - מרום עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.