השופטת אסתר שטיין קיבלה לאחרונה תביעה לביטול צו קיום צוואה הדדית שהגישו שתי אחיות נגד אחותן השלישית. הצוואה שבוטלה היא צוואה הדדית של הורי הצדדים בה הם הורישו את הרכוש רק לשתיים מהבנות. לאחר שניתן צו קיום ביקשו הבת המנושלת ואחות נוספת לקיים צוואה מאוחרת של האב המחלקת את הרכוש שווה בשווה בין כל האחיות. האחות השלישית התנגדה אך עמדתה נדחתה.
האב המנוח הותיר שתי צוואות. הצוואה המוקדמת נערכה ב-2009 והצוואה המאוחרת ב-2011.
במסגרת הצוואה המוקדמת, שנעשתה כצוואה הדדית עם אשתו, ציווה המנוח את עיזבונו לאשתו ולאחר מותה לשתיים מבנותיו.
בצוואה המאוחרת, שנעשתה לאחר פטירת אשתו של המנוח ולאחר שצוואתה קוימה והוא קיבל את רכושה, ציווה האב את עיזבונו לשלוש בנותיו. בצוואה קיימת הוראה מיוחדת שמגבילה את זכייתה של אחת הבנות (זו שנושלה בצוואה הראשונה) בנכסי מקרקעין וקובעת כי לאחר מותה הם לא יעברו לצאצאיה אלא לשתי אחיותיה.
ב-2013 ניתן צו קיום לצוואה המוקדמת. למרות זאת, החליטו הבנות בהסכם ביניהן כי העיזבון יחולק באופן שווה לשלושה חלקים. ואולם, כשהן פנו לרישום הזכויות בנכסי המקרקעין התברר שלא ניתן לרשום את חלקה של האחות שנושלה.
במהלך הטיפול בעיזבון, התגלתה הצוואה המאוחרת.שתי אחיות הגישו בקשה לביטול צו הקיום שניתן ביחס לצוואה המוקדמת ועתרו לקיום הצוואה המאוחרת. האחות השלישית התנגדה.
לגרסת התובעות, במועד בו הוגשה הבקשה לקיום הצוואה המוקדמת לא ידעו שקיימת צוואה מאוחרת. הן טענו כי האב היה רשאי לשנות את הצוואה ההדדית המוקדמת ושיש לקיים את רצונו האחרון.
הנתבעת טענה כי לא ניתן לבטל את צו הקיום שניתן ביחס לצוואה המוקדמת. היא הוסיפה כי האב המנוח לא ביטל את הצוואה ההדדית כדין ולא החזיר לעיזבון את הזכויות שקיבל באחד הנכסים מכוח צוואה האם. משכך, צוואתו המאוחרת אינה חוקית.
רצונו האחרון
השופטת הבכירה אסתר שטיין מבית המשפט למשפחה בראשון לציון כתבה כי אמנם השבת החלק העודף על פי הצוואה ההדדית היא תנאי לעשיית צוואה חדשה. אולם, המועד להשבת החלק שנלקח ביתר אינו חייב להיות מועד עשיית הצוואה. ״מה נכלל בעיזבון המנוח שאותו יש לחלק על פי הצוואה המאוחרת היא שאלה נפרדת שאינה יורדת לשורש ההורשה. שכן, השאלה המרכזית שעל ביהמ"ש לבחון היא: מה היה רצון המנוח״, כתבה.
זאת ועוד, במקרה הנוכחי עיון בצוואה המאוחרת מעלה כי המנוח לא שינה באופן גורף את הוראת הצוואה המוקדמת לנוכח ההוראה המגבילה באשר לנכסי המקרקעין. לפיכך, ספק באם היה עליו להשיב את מה שקיבל בגין הצוואה ההדדית.
בנוסף, על פי הוראת חוק הירושה, ניתן לשנות צוואה הדדית במידה וקיימת הוראה מתאימה בצוואה. עורך הדין שערך עבור ההורים את הצוואה ההדדית העיד כי הסביר להם שאין מניעה לשנות את הצוואה המוקדמת גם לאחר פטירת מי מהמצווים וכי המנוחים אכן ביקשו לאפשר שינוי על ידי מי שירש.
השופטת הדגישה כי צוואה מבטאת את רצונו האחרון של אדם ואין להגביל את חופש הציווי על פי חוק הירושה.
בנסיבות אלה הורתה השופטת על ביטול צו קיום הצוואה המוקדמת.
הנתבעת חויבה בהוצאות בסך של 10,000 שקל.
שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד עמרם נהרי עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל