שנים של ניהול תיקי גירושים חשפו בפני יותר ויותר את תופעת ההסתה והניכור ההורי. ניכור הורי – כלומר, התרחקות ולעיתים אף התכחשות לאחד ההורים, המלווה בתחושת שנאה יוקדת – נוצר לרוב כשאחד ההורים (בדרך כלל זה שלא מעוניין בפרידה), משתמש בילדים ככלי נשק במה שהוא תופס כ"מלחמה", ככל הנראה במטרה לספק את יצר הנקם שהוא חש כלפי בן או בת זוגו.
בתי המשפט, שהבינו את גודל התופעה וממדיה החמורים, הכירו בשנים האחרונות בניכור ההורי כעוולה נזיקית לכל דבר ועניין, ולאחרונה ניתנו פסקי דין שהשיתו על ההורה המנכר או המסית פיצויים של מאות אלפי שקלים לטובת ההורה שכנגד בניסיון למגר את התופעה המכוערת הזו.
פגיעה לכל החיים
אני חייב להודות שאינני מצליח להבין את ההורים המסיתים את ילדיהם כנגד ההורה האחר מבלי להבין את גודל הנזק שהם מסבים לילדיהם ואת הצלקות הנפשיות שהם משאירים בהם רק מהצורך לספק את תאוות הנקם או "לשקם" את האגו הפגוע.
איזה תועלת צומחת להם מכך?! הרי ברור שהם צריכים להשקיע אנרגיה עצומה בשנאה ובהסתת הילדים, מה שלא מאפשר להם להמשיך בחייהם. במקום להביט קדימה ולצאת לדרך חדשה הם ממשיכים לחיות את הסכסוך ואת העבר – והכל על גבם של ילדיהם. באופן אישי, ומהניסיון שלי בייצוג הורים, אני סבור שהמסיתים הם אנשים חלשים מאוד שנאחזים בהסתת הילדים כמקור כוח והופכים אותם למשענת שלהם במקום המצב הטבעי ההפוך.
בכל פעם שאני מתמודד עם תיק ניכור אני נדהם מעוצמות השנאה והנקם אצל ההורה המסית את ילדיו כנגד ההורה האחר, עד כדי יצירת נתק מוחלט ולעיתים תוך הרחבת מעגל השנאה, ההסתה והניתוק גם כלפי משפחת בן הזוג המנוכר – הסבא, הסבתא והדודים עמם היה לילדים קשר קרוב והדוק טרם הליכי הגירושין.
ברור כי הורים אלה עושים זאת באמצעות גניבת דעתם של הילדים תוך העללת עלילות שווא, שימוש בשקרים וסיפורי בדים, במטרה ליצור אצל הילדים את התחושה שההורה האחר הוא מפלצת שהחריבה את עולמם, והוא ורק הוא, אחראי לפירוק המשפחה. הדבר הנורא הוא שבדרך כלל ההורים המסיתים מודעים לרגישות בה מצויים הילדים בתקופת הפרידה ולמרות זאת, יצר הנקם חזק מהם והם מתעלמים לחלוטין ממה שהם מעוללים לנפשם של הילדים.
בתיק ניכור הורי שבו אני מייצג אם שילדיה הוסתו נגדה ברמה מאוד קשה וכיום אינם מוכנים ליצור עמה כל קשר, הגשנו תביעה לפיצויים של מיליון שקל על נזקיה.
במסגרת ניהול התיק העידו גורמי חינוך הקשורים לילדים המוסתים בניסיון לברר את עוצמת ההסתה והאפשרות לתיקון המצב. עדותם חשפה תמונה מאוד קשה, לפיה המצב הנפשי של הילדים שהורחקו מאמם קשה, מצב רוחם ירוד והם חווים פיצול ותחושה שכדי לרצות את האב הם חייבים לתפוס בעל כורחם צד בהליך הגירושין, שכן הם חוששים שאם ישמרו קשר עם האם הדבר ייתפס בעיניו כבגידה. האם יש ספק כלשהו שהילדים הללו אומללים ונמצאים במצב רגשי בלתי אפשרי?
כעורך דין שרואה לנגד עיניו את מידת הפגיעה בילדים, שנפשם הרכה אינה מסוגלת להתמודד עם הלחצים והקשיים שמביאים עמם ההסתה והנתק מהורה שעד לאחרונה שימש עבורם משענת וביטחון, אני קורא למסיתים למיניהם להפסיק. הפסיקו להישען על ילדיכם ולהפוך אותם לכלי נשק, השאירו אותם מחוץ לסכסוך והיו אתם המשענת שלהם. זכרו שילדים זקוקים לשני ההורים – לאב ולאם כאחד, שחררו וצאו לדרך חדשה. האמינו לי שאפשר להתגרש גם בלי כל הזוהמה הזאת שמביאה נזק רחב היקף, לעיתים בלתי הפיך, ותנו לילדים לגדול בשקט שגם כך הגירושין מהווים משבר גדול עבורם.
*עו"ד זוהר הלוי עוסק בדיני משפחה
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל