בית הדין הרבני בירושלים חייב לאחרונה בעל לתת גט לאשתו. בני הזוג פרודים מזה כשנה והבעל הציב תנאים ממוניים כתנאי לגירושין. הדיינים ציינו שמבחינה הלכתית אין להשאיר צד אחד קשור בבן הזוג כאשר אין קשר כלשהו ביניהם. עוד צוין בפסק הדין כי בדרך כלל אין מקום לחייב את האם בדמי מזונות ילדים, אף מדין צדקה.
באפריל 2020 הבעל הגיש את תביעת הגירושין. בני הזוג הגיעו להסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין אך בהמשך הבעל חזר בו וסירב להתגרש, תוך שהוא מעמיד תנאים כלכליים נוספים, כמו ויתור האישה על חלקה בדירה ותשלום מזונות לילדים.
בנסיבות אלה האישה ביקשה לחייב את הבעל בגט ולהותיר את ענייני הממון לאחר הגט. היא סיפרה שהצדדים גרים בנפרד למעלה משנה, שניהם רוצים להתגרש ולא רואים סיכוי לשלום בית.
האיש טען כי בהתאם להלכה זכותו להתנות על מתן הגט כשהוא דורש דבר המגיע לו מהדין. הוא הוסיף כי לאור סירובה של האישה לתנאים הכספיים שהעלה, הרי שהיא מעגנת את עצמה.
הבעל סיפר כי האם נטשה את הבית וכיום הוא מגדל את שמונת ילדיהם תוך שהוא נושא בנטל הכלכלי הכרוך בכך וכן בחובות הצדדים.
הוא ציין בנוסף כי לאם אזרחות נוספת ויש חשש כי עם קבלת הגט היא תברח מהארץ. לכן לדבריו, יש לסיים את נושאים הכלכליים במדויק בטרם מתן הגט.
האישה טענה מנגד כי היא מרגישה שהיא עומדת "למשא ומתן על כסף", תוך רמיסת זכויותיה לקבל את הגט ולראות את הילדים.
לא קלף מיקוח
הדיינים הרב יצחק אושינסקי, הרב מאיר קאהן והרב יעקב מ' שטיינהויז ציינו כי שני הצדדים חפצים למעשה בגירושין, אלא שהבעל מבקש להתנות את מתן הגט במילוי התנאים שהציב.
הם הבהירו כי אין בסיס בהלכה לחייב את האם במזונות הילדים ומדובר בחיוב שעל פי דין תורה מוטל על האב. זאת, במיוחד שייתכן ועוד מעט הקשר בין הילדים לאם ילך ויתרחב, מאחר שהתחיל הליך מקצועי לחידוש המפגשים. הדיינים קיבלו את טענת האם כי היא במצב מוחלש ואף עם בעיות נפשיות שהיא מנסה לטפל בהן, והאב מנצל זאת לרעה בצורה קיצונית.
״בית הדין מוצא מקום לשבח אב שנוטל עליו חלק משמעותי מאוד בעול גידול הילדים, אך מכאן ועד סירוב לגרש את אשתו בשל דרישה שתשלם לו מזונות ילדים, המרחק גדול״, כתבו.
עוד הבהירו הדיינים כי במצב של פירוד ממושך, כשהצדדים אינם רוצים זה בזה, מדובר בעילה מספקת לחיוב גירושין על בן זוג המעכב את הגירושין, גם בלי להגדירו כמורד.
הם הדגישו כי מגמת הבעל בעיכוב הגט היא לסיים את ההליך הרכושי לשביעות רצונו, ובית הדין לא ייתן ידו לעיגון האישה לחינם.
הדיינים הוסיפו כי הכתובה כבר לא על הפרק (האישה ויתרה עליה במסגרת ההסכם שאושר בתוקף של פסק דין), אך שאר הסוגיות שעל הפרק, ככל שלא הוכרעו במסגרת פסק הדין שכבר ניתן (ואם בכלל ישנן כאלו), יוכלו להישמע לאחר הגט.
הם סיכמו כי הגירושין אינם יכולים לשמש חלק מהמשא ומתן הרכושי והבעל חייב לגרש את אשתו. במידה שהוא יסרב האישה תהיה רשאית לפתוח תיק להטלת צווי הגבלה.
לא ניתן צו להוצאות.
ב״כ התובע: עו"ד נילי שץ
ב״כ הנתבעת: עו"ד יעקב שמשי
עו"ד חגית זיו עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.