בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביבהכריע בתביעות הדדיות ל"איזון משאבים" שעסקו במספר נושאים, בין בני זוג שהתגרשו בשנת 2016. בסוגייה המרכזית שעמדה לדיון,השופטת ורד שביט-פינקלשטיין קבעה כי עד שתגיע לגיל 70, האישה לא תצטרך לחלוק עם בעלה לשעבר את הפנסיה שלה.

השניים התגרשו ב-2016 לאחר כ-38 שנות נישואין, אולם בפועל נפרדו כבר ביוני 2007 – הוא "מועד הקרע" או "המועד הקובע" לעניין ביצוע חלוקת הכספים והזכויות שכל צד צבר במהלך הנישואין.

לאחר שבהליך משפטי קודם (ב-2015) הם הגיעו להסכמות לגבי אופן חלוקת רכושם, נותרו מספר נושאים להכרעה – העיקרי שבהם נגע לחלוקת הפנסיה של האישה.

השאלה היתה כיצד לאזן את זכויות הפנסיה שלה במצב שבו במועד האיזון רק לה יש קצבת פנסיה חודשית (ההכנסה היחידה שלה), ואילו לו אין זכויות פנסיוניות אולם הוא עובד ומרוויח משכורת ואף מקבל קצבאות, כך שהכנסתו גבוהה בהרבה משלה.

מצב זה נוצר כיוון שהאישה – "התובעת" – היא פנסיונרית של צה"ל שפרשה ב-1992 לאחר שירות של כ-23 שנה.

מאז היא מקבלת פנסיה בסך כ-7,600 שקל (ברוטו) לחודש. לבעלה-לשעבר – הנתבע – אין זכויות פנסיוניות צבורות, אולם הוא מכניס כל חודש כ-12,400 שקל (ברוטו), המורכבים משכר שלו מעסק משותף עם בנו, בתוספת קצבת ביטוח לאומי וגמלה בגין נכי רדיפות הנאצים.

הנתבע ביקש להורות על איזון זכויות הפנסיה של האישה במלואן, כלומר לקבל כל חודש חלק מהפנסיה שלה. הוא אף טען כי הוא חולה סרטן ו-100% נכה, ואינו צריך "להיענש" על כך שבגילו ובמצבו הוא עדיין נאלץ לעבוד. מנגד, לדבריו, גרושתו פרשה מצה"ל בגיל 41, כך שיכלה לעבוד, ואין לה זכות לטעון נגדו אשר עודנו עובד ומשתכר.

פער בלתי סביר

בשאלה כיצד לחלק את הפנסיה שלה מהמועד הקובע ואילך, השופטת שביט-פינקלשטיין קבעה כי אין לאזן תשלומי הפנסיה של התובעת מהמועד הקובע ועד שתגיע לגיל 70, או עד שיפסיק הבעל לעבוד (המאוחר מביניהם). כך שכל אחד מהצדדים יישאר עם הכנסותיו שלו.  

עם הגיע האישה לגיל 70 או לאחר שהבעל יפסיק להשתכר, הוא יהיה זכאי לקבל 29.66% מהפנסיה החודשית שלה, בהתאם לחוק חלוקת החיסכון הפנסיוני של בני זוג. גיל 70, יש לציין, משום שאז התובעת תקבל "יתרת היוון" של הפנסיה שלה, בסכום של כ-189,530 (אותה החליטה להוון כאשר פרשה, ותביא לתוספת של כ-2,700 שקל לחודש).

עו
עו"ד אורלי מנע שני | צילום: סיגל אילנה שילמן

לפי השופטת, קביעתה נבעה משיקולים של "הגינות, צדק ושוויון", מאחר שחלוקת הפנסיה כבר היום ללא הפעלת שיקול דעת, תיצור פער בלתי סביר בהכנסות, ולמצב "בלתי שוויוני ובלתי הוגן לטובת הבעל" – שכן לו תהיה הכנסה חודשית של כ-16,000 שקל, ואילו היא תישאר עם כ-5,300 שקל.

השופטת הוסיפה, בין היתר, כי "אין להתעלם מטענת האישה כי הבעל נהג להחליף תדירות מקומות עבודה ולא צבר פנסיה משמעותית וכי למעשה אף היום אין לו אינטרס לצבור זכויות לפנסיה, אלא להמשיך ולעבוד ולהשתכר ללא הפרשות לפנסיה ולהסתמך על הפנסיה של האישה".

לדעתה, "מצב זה הוא בלתי ראוי ועל כן, כאמור, יש לחתור למציאת פתרון אשר ייקח בחשבון את מכלול הכנסות הצדדים בנקודות הזמן הרלוונטיות לביצוע האיזון הכולל". 

ב"כ התובע/הנתבע: עו"ד נילי שוורץ

ב"כ הנתבעת/התובעת: עו"ד ניסים שטיבי, עו"ד צאלה כהן

עו"ד אורלי מנע-שני עוסק/ת ב- דיני משפחה 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל