בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה לחיוב בעל במזונות אישה בסך 5,000 שקל לחודש עד שיינתן לה גט. השופטת ורד שביט פינקלשטיין דחתה את התביעה לנוכח העובדה ששני בני הזוג מרוויחים שכר דומה פחות או יותר.
בני הזוג בשנות ה-60 לחייהם ונשואים כשלושה עשורים. הבעל היה במשך עשרות שנים איש עסקים בתחום היהלומים ואולם בשנים האחרונות החברה שבבעלותו נקלעה לקשיים ולבסוף קרסה. לדבריו, לאור המצב הוא התחיל לעבוד בדוכן קפה בבית חולים שם הוא מרוויח 5,800 שקל בחודש.
לעומתו האישה עברה לעבוד בתקופה האחרונה בתחום הרפלקסולוגיה, לאחר שבעברה עבדה במגוון עבודות פקידותיות. לדבריה היא מרוויחה כיום מעבודתה כ-5,000 שקל לחודש בלבד.
בשלב מסוים היחסים בין השניים התערערו והאישה, שמיוצגת על ידי עו"ד עזרא גולדמן, פתחה בהליכים משפטיים נגד הבעל. בין היתר היא הגישה בספטמבר 2020 את התביעה למזונות אישה.
במסגרת התביעה טענה האישה כי היא סובלת מטרשת נפוצה ולכן אינה יכולה לעבוד בהיקף רב יותר כדי להגדיל את הכנסתה. לדבריה, בעלה מסתיר את מלוא הכנסותיו, אך בפועל משכורתו גבוהה יותר ומקבל לידיו כספים שאינם רשומים ואינם מדווחים. לכן, לשיטתה, יש לקבוע שהכנסתו היא לפחות 10,000 שקל בחודש.
מנגד טען הבעל, באמצעות עו"ד אסף לאור ועו"ד דנה משולם, כי עבודתו בדוכן הקפה נכפתה עליו לאחר שהעסק שלו קרס ונוצרו לו חובות רבים. הוא הציג בבית המשפט את תלושי השכר שלו כראיה עדכנית לגובה המשכורת. ביחס לאשתו טען כי מחלתה לא אמורה למנוע ממנה לעבוד יותר ולהרוויח כפול.
חיו בצנעה
השופטת שביט פינקלשטיין הסבירה כי סכום המזונות שחייב בעל לשלם לאשתו מושפע מרמת החיים אליה הורגלה האישה במהלך החיים המשותפים. הכלל הוא שהאישה "עולה עימו ואינה יורדת עימו".
עם זאת, השופטת ציינה כי במסגרת בחינת התביעה למזונות יש גם חשיבות לפערי השכר בין בני הזוג. לדבריה, "יש לבחון את פערי הכנסות הצדדים והרכוש שברשותם בשים לב לרמת החיים בה חיו הצדדים".
השופטת דחתה את טענות כל אחד מהצדדים כי בן הזוג השני יכול להרוויח יותר. היא ציינה כי טענת הבעל לא הוכחה, אך גם האישה לא הצליחה לסתור את תלושי השכר שהציג.
משכך, סיכמה, פערי ההשתכרות בין הצדדים לא משמעותיים ועומדים על 800 שקל בלבד לטובת הבעל.
גם ביחס לרמת החיים קבעה השופטת שהאישה לא הוכיחה כי הורגלה לרמת חיים גבוהה במיוחד. "הרושם שקיבלתי הוא ששני הצדדים ירדו ברמת החיים וחיו חיי צניעות", כתבה.
בהקשר לכך ציינה השופטת כי האישה סיפרה שנאלצה לשלם בעצמה את החשבונות השונים (חשמל, מים, ארנונה) עקב מצבו הכלכלי של בעלה. לדברי השופטת, מדובר בהוכחה לכך שהתובעת ממש לא זכתה לחיי רווחה עם בעלה.
לפיכך קבעה השופטת כי במקרה זה לא חל הכלל "עולה עימו ואינה יורדת", ותביעת המזונות נדחתה.
לפסק הדין המלא בתיק תלה"מ 46341-09-20
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.