אחת הזכויות הבסיסיות שלנו כבני אדם היא לקבל החלטות על גופנו ורכושנו. כמו בכל מדינות המערב, גם בארץ זכות זו מעוגנת בחקיקה. מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמורות לכל אדם הזכויות הבסיסיות – הזכות שלא יפגעו בחייו, בגופו, בכבודו ובקניינו. הפסיקה הרחיבה את ההגנה לזכויות יסוד נוספות כמו חופש הביטוי, חופש הדת והזכות לשוויון.

מה קורה בשלב שבו האדם כבר לא יכול לשמור על זכויות היסוד הללו ולקבל החלטות עבור עצמו, למשל עקב פגיעה פיזית או נפשית קשה? כאן נכנס לתמונה ייפוי הכוח המתמשך.

האדם במרכז

בעבר, כאשר אדם כבר לא היה "כשיר", כלומר, לא יכול היה לקבל החלטות מושכלות מפאת מוגבלותו הנפשית או השכלית, צריך היה לפנות להליך אפוטרופסות. במסגרת הליך זה מונה אפוטרופוס על אותו האדם והוא זה שהיה מקבל עבורו את כל ההחלטות.

הליך מינוי אפוטרופוס אינו רק ארוך, הוא גם יקר וכולל עלויות לא מבוטלות לעורכי דין. חסרון נוסף נעוץ בעובדה שלאחר שבית המשפט ממנה אפוטרופוס, מי שמחליט על חייו של אותו האדם – הוא אותו אפוטרופוס ולא האדם בעצמו. חשוב להדגיש כי אמנם בהרבה מקרים בית המשפט ימנה כאפוטרופוס קרוב משפחה, אך זה אינו ודאי ולבית המשפט שיקול דעת רחב בנושא והוא יכול למנות גם אדם זר שאינו מכיר את האדם, סגנון חייו, רצונו ואמונותיו. 

בשנים האחרונות חל שינוי דרסטי בתחום. מדינת ישראל שאבה ממדינות שונות (אוסטרליה, אנגליה ועוד) תפיסה חברתית שונה ביחס לאנשים עם מוגבלויות, כזו ששמה את האדם במרכז ומכירה בזכותו של כל אדם לחיות את חייו בהתאם לרצונות והבחירות שלו.

תפיסה זו שמה את הדגש על היכולת של האדם ולא על המוגבלות שלו. תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מ-2016, שקבע את מסלול ייפוי הכוח המתמשך, יצר מהפיכה והביא לכך שהמדינה הכירה בחובתה לאפשר לכל אדם לממש את יכולותיו ובחירותיו, גם אם אלה הוגבלו באופן זמני או קבוע.

מהו ייפוי כוח מתמשך?

כל אדם בגיר וכשיר (בעל יכולת ומסוגלות לקבל החלטות ולבצע פעולות בעצמו) יכול לערוך ייפוי כוח מתמשך אצל עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת לכך במשרד המשפטים. במסגרת ייפוי הכוח המתמשך יכול הממנה (האדם שחותם על ייפוי הכוח המתמשך) לכתוב מה בדיוק הוא רוצה שיקרה במצב שבו הוא כבר לא יוכל לקבל החלטות ולנהל את ענייניו.

ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לתכנן את עתידו ולהחליט כבר היום מי ״ייכנס בנעליו״ במצבי אי כשירות. היתרון העצום הוא שכל אדם יכול לבחור במי שהוא סומך עליו, ולא לתת ליד הגורל ולהחלטה של בית משפט לעשות זאת. כמו כן, ניתן להשאיר הנחיות מפורטות איך יתנהלו העניינים האישיים, הרכושיים והרפואיים.

חשוב להדגיש שניתן למנות מספר אנשים כמיופיי כוח, בהתאם לנושאים בהם עוסק ייפוי הכוח.

כמו כן, אפשר ליצור מנגנון פיקוח על ידי מינוי ״גורם מיודע״ – כלומר – אדם שיידעו אותו בשלבים מסוימים (לפי בחירת הממנה) שיוכל לפקח על ההליך כאשר ייכנס ייפוי הכוח לתוקף.  

יש לציין כי על פי הפסיקה ייפוי כוח מתמשך גובר על הליך אפוטרופסות, בין היתר מאחר שהליך זה מבטא את רצונו של האדם ומגן על זכויות היסוד שלו.

בפסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד נקבע כי אם הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס, והופקד ייפוי כוח מתמשך – ייפוי הכוח גובר. פסק הדין הבהיר כי  בכל מקרה בו מוגשת לבית משפט בקשה למנות לאדם אפוטרופוס, יש להעביר את הבקשה לתגובת האפוטרופוס הכללי והוא אחראי לבדוק ולהודיע לבית המשפט אם האדם הפקיד ייפוי כוח מתמשך בעניינים שלשמם נדרש מינוי האפוטרופוס.

עו
עו"ד ריול עדיקה | צילום: שירה הרשקופ

לאור האמור, עריכת ייפוי כוח מתמשך אצל עורך דין שהוסמך לכך היא בגדר חובה בסיסית לכל אדם שרוצה לשמור על זכותו להחליט על עצמו גם בשלב שבו לא יוכל לקבל החלטות ולנהל את ענייניו.

ייפוי כוח מתמשך חשוב לא פחות מצוואה או ביטוח סיעודי ויקנה לכם ביטחון ושקט לגבי העתיד.

עורכת דין ריול עדיקה עברה הכשרה מטעם משרד המשפטים ומוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל