השופט סארי ג'יוסי מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעורה של אם לשני בנים על החלטת בית המשפט למשפחה, שקבע כי בת זוגה לשעבר תוכל להיפגש עם הבן הצעיר ללא נוכחותה.

מדובר בסכסוך מר וכואב בין בנות זוג שנישאו בנישואין אזרחיים בשנת 2010. ב-2012 נולד להן בן משותף (מתרומת זרע אנונימית), כיום בן 6, אותו הרתה המבקשת ולאחר מכן השתיים הגישו בקשה משותפת לאימוצו על ידי בת זוגה כהורה נוסף (מאוחר יותר ניתן צו אימוץ).

בינואר 2016 הן החליטו להיפרד. לאחר מכן נולד למבקשת בן נוסף, כיום בן שנתיים. בת הזוג לשעבר – המשיבה בהליך – ביקשה לאפשר לה לקיים קשר גם עמו.

בין השתיים תלויות ומתבררות שלוש תביעות משמורת ומזונות.

במהלך החודשים האחרונים בית המשפט למשפחה אישר קביעת מפגשים בין המשיבה לבין הבן הקטן, שיתקיימו במרכז קשר, ללא נוכחות המבקשת (היא האם הביולוגית), ואף קבע כי ניתן להיעזר במשטרה במקרה שבו המבקשת מסרבת לכך. בית המשפט גם הבהיר כי להתנהלות המבקשת עלולות להיות השלכות לגבי משמורתה על בנן הגדול.

בית המשפט נימק את החלטותיו ב"טובת הקטין", על סמך עמדת מומחים שסברו כי טובת הילד היא לקיים קשר גם עם המשיבה, וזאת במנותק משאלת קיומו או היעדרו של קשר הורי בינו לבינה.

על החלטות אלה הגישה האם הביולוגית – המבקשת – בקשת רשות ערעור. בין היתר, היא הפנתה להחלטה של בית המשפט העליון (במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת), שאישר קיומם של מפגשים מדודים בפיקוח ובכותלי מרכז הקשר, כאשר המשיבה תוצג כאמו של הבן הגדול בלבד.

לטענת המבקשת משמדובר בתביעת משמורת ללא תביעת הורות, אין לדון בזכויות המשיבה ואין לאפשר את המתכונת שעליה הוחלט.

מנגד, המשיבה טענה בין היתר כי המבקשת מנסה לסכל את הקשר, להאריך ולסרבל את הדיונים, תוך שהיא מזלזלת בהחלטות בית המשפט.

ההורוּת היא שתקבע

השופט ג'יוסי החליט לקבל את הערעור ולבטל את החלטת בית המשפט למשפחה, לאחר שסבר כי "התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא בהחלטותיו נשוא הערעור, אינה מקיימת את האיזון העדין והנדרש בין האינטרסים והשיקולים הרלוונטיים".

בעיקרו של דבר, השופט סבר שיש לבחון טובת הקטין בהקשר של קיום קשר עם דמות הורית. כלומר השופט הזכיר שלמשיבה אין כרגע מעמד כלשהו כלפי הבן הקטן, וציין כי גם בחינת טובתו מחייבת להגדיר את מעמדה, מכוחו היא מבקשת משמורת והסדרי ראייה. לכן השופט הבהיר כי ראוי שהמשיבה תגיש תביעת הורות, ויפה שעה אחת קודם.

בעניין זה השופט ציין כי "הכרה בקשר הורי, אם וכאשר ייקבע, לצד הקביעה כי המפגשים משרתים טובת הקטין, הם שיכולים יחד להקים הזכות לקשר עם הקטין הספציפי והם שיתחמו את גדריה".

על כן, בכל הקשור להמשך קיום המפגשים בין הבן הקטן לבין המשיבה נקבע כי הם ימשיכו להתקיים אולם בנוכחות המבקשת, שמצדה תצטרך להתחייב לקיים אותם ללא הפרעות,"כאשר ברור שאי עמידה בהתחייבות עלולה לגרור דיון מחדש בסוגיית מתכונת קיום המפגשים".

ב"כ המבקשת: עו"ד מ. חודורוב ואח'

ב"כ המשיבה: עו"ד ע. הדר ואח'

עו"ד איתן ליפסקר עוסק/ת ב- דיני משפחה 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל