סגנית נשיאת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, השופטת אלה מירז, קיבלה את תביעתה של אישה שהיא וילדיה סבלו מאלימות לאורך שנים מבעלה לשעבר, ופסקהלזכותה פיצויים בסך 250,000 שקל.
השניים נישאו באתיופיה ועלו ארצה בשנת 2000. הם התגרשו בשנת 2016 לאחר הליכים בבתי משפט ובבית הדין הרבני. לפני מספר שנים היא גם הגישה את תבעיתה לפיצויים בגין מעשי אלימות.
העניין התגלה כמעט במקרה, כאשר בת שירות שביקרה בביתם במסגרת שירותה בפנימייה בה שהתה אחת מבנותיהם, ראתה פציעות על גופה של התובעת ופנתה למשטרה. בעקבות זאת הנתבע נעצר, ולימים הורשע בריבוי מקרים של תקיפה ואיומים וריצה מאסר של כשלוש שנים וחצי.
היא טענה כי עברה מסכת ייסורים עוד לפני העליה לארץ וגם אחריה, ולמעשה הפכה לאספקופה נדרסת שחיה תחת תקיפות פיזיות חמורות, השפלות ואף איומים ברצח. היא סיפרה כי הנתבע הרבה להכות אותה עדג כדי כך ששלל ממנה צלם אנוש, ואף בודד אותה ממשפחתה – ניתוק שמנע ממנה גם ללמוד עברית.
בנוסף לכך לדבריה הוא גם התעלל בילדים עד כדי כך שהרשויות נאלצו להתערב ולהוציא אותם לפנימיות.
הנתבע "לא יצא מגדרו כדי להתגונן", אלא הגיש כתב הגנה תמציתי ולקוני, בו הכחיש באופן גורף וכללי את המיוחס לו, ואף לא התייצב לחלק מהדיונים.
לפני מספר שבועות, בזמן שהשופטת שקדה על כתיבת פסק הדין, כדבריה, התובעת הודיעה שהנתבע הלך לעולמו.
חלשים וחסרי ישע
השופטת ברוורמן התבססה על פסק דין פלילי שהרשיע את הנתבע לפני מספר שנים בריבוי מקרים של תקיפה ואיומים. בין היתר, הוא היכה אותה באגרוף, במקרה אחר היכה אוה במקל, פעם נשך אותה, פעם השליך עליה חפץ, פעם סטר לה והפיל אותה על הרצפה ודרך עליה.
השופטת הבהירה כי קביעות אלה, שנקבעו בהליך פלילי תחת רף ראייתי גבוה ומחמיר בהרבה מהרף של בית משפט אזרחי, כמובן מהווות הוכחה חותכת בתביעתה של התובעת לפיצויים. בתוך כך השופטת ציינה כי יש להניח שמעשיו הנואלים של הנתבע התרחשו במשך שנים ארוכות, התביעה התייחסה למעשים שנדונו בהליך הפלילי, התחומים בין השנים 2008-2012.
השופטת אף שוכנעה כי הילדים אכן הורחקו מהבים על ידי הרשויות לשם בטחונים ובשל אלימות מצד הנתבע.
בכל הקשור לנזקים שנתבעו, השופטת קיבלה חוות דעת פסיכיאטר שצירפה התובעת, ולפיה היא נחשפה לטרור ואלימות קשה, שהביאו לפוסט-טראומה ולנכות קבועה של 50%, ומגבלות משמעותיות של כושר עבודה.
"שוכנעתי שמצבה של התובעת מקשה עליה את חיי היום-יום להם זוכה כל אדם סביר, הנהנה מקשרים חברתיים ומיכולת לצאת את ביתו נטול חששות לעבודה או פנאי", כתבה השופטת.
בסיכומו של דבר, השופטת חייבה את הנתבע – וכעת הסכום ישולם מעזבונו – לשלם לתובעת פיצויים בסך 250,000 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 15,000 שקל. הפיצוי ניתן עבור כאב וסבל ואובדן הנאות חיים.
השופטת ציינה כי "על שיעוד הפיצויים להלום את סלידתו של בית המשפט ממעשיו הנפשעים של הנתבע... המצויים ברף אלימות גבוה וניכר ומעידים על פריקת עול ומעשי בריונות כלפי החלש ממנו וחסר הישע".
לקריאת פסק הדין תמ"ש 46489-12-14
ב"כ התובעים: עו"ד אבני וינשטיין
ב"כ הנתבעת: עו"ד יניב בקאל
עו"ד דורית גלוברמן-קרט עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל