לפני כשנה החליטה אם לחמישה כי היא עוזבת את הבית, משאירה את שלושת הילדים הגדולים ועוברת עם השניים הקטנים לדרום הארץ. בקשה שהגיש האב נגד המהלך התקבלה לאחרונה. השופטת שירי היימן פסקה כי על האם לחזור לגור במרחק סביר מהאב באזור הצפון תוך שהבהירה כי זו טובת הקטינים.
בני הזוג נישאו ב-1998 ונולדו להם 5 ילדים אותם גידלו בבית המשפחה בצפון הארץ. הבן הבכור חייל וארבעה מהילדים קטינים, בגילאי 4,6,13 ו-17.
באוקטובר 2018 הגיש האב בקשה ליישוב סכסוך. בסמוך לאחר מכן עברה האם עם שני הילדים הקטנים להוריה שגרים בדרום הארץ.
האב ביקש להורות לאם להשיב את שני הילדים הקטנים לבית המשפחה.
מתסקיר שהוגש בתיק עלה כי האם תכננה את המהלך והכינה את הילדים הגדולים לכך שהיא עוזבת ולא חוזרת. לפי התסקיר, הילדים הגדולים נשארו מבולבלים ומנותקים מאחיהם הקטנים. עוד צוין כי הנתק מהאב יכול לפגוע ברווחתם הנפשית של הילדים ובעיקר בילדה בת ה-13 שזקוקה לקשר הדוק עם אמה.
לטענת האם, המצב בבית הפך לבלתי נסבל עקב אלימותו הקשה של האב כלפיה שכללה קללות ואיומים ואף אלימות פיזית, בנוסף למצב כלכלי קשה.
לדבריה, האב שותה אלכוהול ללא הפסקה עד כדי איבוד הכרה ואינו מבחין בין טוב ורע. היא הוסיפה כי הוא איים עליה ועל הילדים והיא חוששת לחייהם ולכן לא תשוב לגור בסמוך אליו. היא ציינה כי היא גרה היום ליד הוריה ולראשונה בחייה חשה בטוחה, יציבה, עובדת ומגדלת של הילדים בכבוד, מסירות ואהבה.
האב טען כי האם עשתה דין לעצמה ועברה עם הילדים בלי לקבל את אישור בית המשפט ומבלי ליידע אותו. הוא הדגיש כי הילדים הקטנים נותקו מאחיהם הגדולים ואינם רואים אותו בגלל המרחק הגדול.
הוא הכחיש את האלימות וטען שהיה בעבר אירוע בודד וחריג שבעקבותיו חדל לשתות. עוד הדגיש האב כי האם מעדיפה את נוחותה וטובתה האישית על פני טובת הילדים, שזקוקים לקשר עם שני הוריהם.
ילדים מבולבלים
״במעבר החד צדדי השאירה האם אחיה שלושה ילדים מבולבלים ויצאה נתק בין הילדים הקטנים לאביהם ואחיהם״, כתבה השופטת שירי היימן מבית המשפט למשפחה בקריות.
היא הדגישה כי מתסקירי הרווחה עולה שכיום לא קיימים איומים קונקרטיים מצד האב שיכולים להעיד על סיכון לאם. בנסיבות אלה אין הצדקה לנתק שנוצר בין האב לילדים, במיוחד לנוכח העובדה שבשנה וחצי האחרונות הוא הפסיק לשתות.
השופטת כתבה כי להתרשמותה טובתם של הקטינים היא שהאם תשוב לגור בצפון במרחק סביר מהאב, מה שיאפשר להם קשר הדוק ומשמעותי עם שני ההורים. לדבריה, ״השיקול היחיד העומד בבסיס טענתה של האם שלא לחייב אותה לשוב לצפון הוא טובתה שלה״.
השופטת סיכמה כי בשלב זה של חייהם יש להעדיף את טובת הקטינים על פני זכותה של האם לשינוי בחייה, אשר יוביל לטענתה לשיקומה וחיזוקה.
לפיכך התירה השופטת לאם לגור עם הקטינים באזור שבין פרדס חנה לנהריה בלבד.
לא ניתן צו להוצאות.
ב״כ האב: עו"ד מירב כהן
ב״כ האם: עו"ד שמעון עשור
עו"ד רחמים טובים עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל