בית המשפט למשפחה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של אב לילדה כבת שנתיים וחצי, שנחטפה מאיטליה לישראל על ידי אמה.השופט פליקס גורודצקי דחה את טענות האם כי איטליה לא הייתה "מקום המגורים הרגיל" של הילדה ולפיכך היא כלל לא נחטפה, והורה לה להחזירה לאביה לאלתר.
ההורים – איטלקי וישראלית – עברו להתגורר באיטליה בשנה שעברה יחד עם בתם בת השנתיים. בתחילת השנה הגיעה האם יחד עם הילדה לישראל כדי לסעוד את אביה החולה. היא הייתה אמורה לחזור לאיטליה בתוך שלושה שבועות אלא שכעבור מספר חודשים שבהם משכה את האב היא הודיעה לו שהחליטה להישאר בישראל.
האב מיהר והגיש תביעת משמורת בבית משפט איטלקי ובמקביל פתח בהליכים לפי אמנת האג והגיש תביעת חטיפה בישראל.
בתביעה זו טען האב טען כי האם הטעתה אותו לחשוב כי היא חוזרת עם הילדה ואין לו סיבה לדאוג. רק לאחר ששלחה לה כרטיסי טיסה היא הודיעה לו כי אינה מתכוונת לחזור.
מנגד טענה האם כי הילדה שהתה באיטליה בסך הכל 150 ימים, וגם תקופה זו לא הייתה רציפה. לעומת זאת, היא מתגוררת בישראל מזה כ-8 חודשים והשתלבה כאן בגן.
האם הבהירה כי איטליה אינה מקום המגורים הקבוע של הילדה והיא עצמה מעולם לא ראתה את עצמה ממשיכה לגור שם. לטענתה היא עברה עם האב בלית ברירה אף שנהג כלפיה באלימות, כיוון שלא היה לה איך לפרנס את הילדה.
רצתה לגור במילאנו
אולם השופט פליקס גורודצקי קבע כי האם חטפה את הילדה לפי חוק אמנת האג, תוך הפרת זכויות המשמורת של האב והרחקת הילדה מ"מקום מגוריה הרגיל".
נקבע כי אף שהאב לא הביא חוות דעת של מומחה לדין האיטלקי, אפשר בהחלט לקבוע כי הדין האיטלקי מעניק לשני ההורים אחריות משותפת לילדים, ממש כמו בישראל. בנוסף, פסיקת העליון כבר קבעה כי העברת ילד ממדינה למדינה ללא הסכמת ההורה האחר נתפסת כהפרה של זכויות המשמורת שלו.
בנוסף, השופט שוכנע כי בניגוד לטענות האם ביתה של הילדה הוא באיטליה, שם התגוררה עם שני הוריה עד שהגיעה לישראל, שם היא רשומה כתושבת עיר המגורים של האב ויש לה תעודת זהות איטלקית.
בכך לא די כמובן, שכן לפי הפסיקה יש לבחון האם כוונת ההורים הייתה להשתקע באיטליה. בהקשר זה השופט דחה את טענת האם כי אולצה לגור באיטליה. "עסקינן באם בוגרת ועצמאית, שלא נכנעת לתכתיבי האב... בתוך כך, קשה לקבל טענת האם כי עברה לאיטליה מתוך אילוץ".
השופט הבהיר כי מעדותה של סבתה של הילדה (אמה של האם) עלה כי האב אפשר לאם להחליט היכן לגור – בישראל או באיטליה, והיא בחרה באיטליה. יותר מזה האם אף ביקשה מהאב לעבור למילאנו ודרשה ממנו למצוא לה שם דירה נוחה.
כמו כן, האם עצמה הודתה כי ההחלטה להישאר בישראל הפעם התגבשה בליבה רק אחרי ששהתה בארץ מספר חודשים.
משכך נקבע כי האם לקחה את הילדה מאיטליה שלא כדין ועליה להחזיר אותה לאביה לאלתר. האם חויבה בהוצאות משפט של 40 אלף שקל.
שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד תמי ברוך עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל