מינוי אדם כאפוטרופוס על קרוב משפחה קורה כשאותו קרוב אינו מסוגל לטפל בענייניו הכלכליים או הרפואיים (לעיתים גם יחד) עקב מחלה או מצב נפשי קשה.

כחלק מתפקידיו של האפוטרופוס הוא מחויב לפתוח חשבון אפוטרופסות בבנק שאליו יופקדו הכנסותיו האדם שמונה לו אפוטרופוס, ומתוכו ישולמו הוצאותיו. אלא שמינוי זה עשוי להוביל למצב בעייתי מאוד.

עם היוודע לבנק בו מתנהל החשבון על מינוי אפוטרופוס לרכוש ולעתים קרובות גם קודם לכן, ברגע שנודע לו שבעל החשבון אינו כשיר לגמרי, נוקט הבנק בצעדי מנע מידיים. לעתים הוא חוסם את החשבון לגמרי, מבטל כרטיסי אשראי או דורש הסברים מפורטים על כל משיכה ומשיכה.

אין ספק שהדבר מאוד מכביד על האפוטרופוס בניהול ענייניו של האדם שמונה לו אפוטרופוס, שכן נדרשות לו תשלום הוצאות של מחייה שוטפת, שכר מטפלים, תרופות וכיוצא באלו.

במיוחד קשה הדבר כאשר מדובר בבני זוג שניהלו חשבון משותף. גם כאשר מתמנים בן או בת מתעורר קושי מאחר שבבנק הכירו כל השנים את האדם שמונה לו אפוטרופוס, וכעת נכנסים הבן או הבת בנעליו ומבקשים לבצע פעולות בכספיו. 

מצב זה יוצר בהכרח אינטרסים מנוגדים נוכח הנסיבות. מחד האפוטרופוס, בהנחה שכוונותיו טהורות, מעוניין להמשיך את מחייתו השוטפת של האדם שמונה לו אפוטרופוס ללא הפרעה. מאידך, קיים החשש התמידי של הבנקים, שמא האפוטרופוס ינצל את מעמדו לרעה וימשוך כספים ללא פיקוח ויגרום לחסוי להוצאות לא מבוקרות תוך הכנסת החשבון ליתרת חובה.

בהקשר זה יש לציין כי הבנקים נתונים תחת רגולציה קפדנית מצד המדינה באמצעות הוראות בנק ישראל ואף חשופים לתביעות אזרחיות מצד מי שיבוא ויטען כי זכויותיו של אדם שמונה לו אפוטרופוס נפגע כלכלית כתוצאה מהתנהלות רשלנית של הבנק.

כך גם פקידי הבנק נתונים לרגולציה פנימית ומגלגלים את כל ההחלטות השוטפות באשר לניהול החשבון למחלקה המשפטית של הבנק. זו מצידה גם היא כפופה לרגולציה, ואינה ממהרת לקחת אחריות ולתת גיבוי לפקידים בסניפים שיאפשרו פעילות נורמלית בחשבון.

ישנו יסוד לחשש של הבנקים. כבר היו מקרים בהם קרובי משפחה התמנו כאפוטרופוסים על קרוב משפחתם שנזקק לכך ועשו בחשבונו ובכספיו לצרכיהם. עם זאת, חששם של הבנקים אינו מהווה צידוק או פתרון עבור קרובי משפחה ישרי לב המתמנים כאפוטרופוסים ונתקלים בבעיות חמורות בניהול ענייניו הכספיים של האדם לו הם אחראים. 

מסמך ההבנות

ב-1 ביוני 2018 פורסם מסמך מטעם איגוד הבנקים, האפוטרופוס הכללי ובנק ישראל שכותרתו "חשבונות אפוטרופסות – מסמך הבנות וולונטרי שמטרתו הקלת ההתמודדות הפיננסית של אנשים שמונה להם אפוטרופוס ושל האפוטרופוסים שמונו להם". תחילת תוקפו מה-1 בספטמבר 2018.

אלא שעל אף היקפו של המסמך והרצון הטוב שבהכנתו אין בו הוראות אופרטיביות לטיפול בבעיות הכואבות והעקרוניות במצבים שתוארו לעיל. הוא מתמקד בעיקר באופן איתור החשבונות, סימונם כחשבונות אפוטרופוס, קבלת מידע והסדרת פעילותם.

כמו כן, בהתאם לכותרתו הלא-מחייבת כ-"מסמך וולונטרי" הוא משאיר שיקול דעת רחב בידי הבנקים, וכך נשארים מצבים אלה בגדר "תורה שבעל פה" במקום שייתמכו בחקיקה מוסדרת הנותנת מענה לבעיות הבוערות בפרקטיקה.

מה ניתן לעשות?

בהיעדר חקיקה מפורשת הניתנת לאכיפה אין "פתרון קסם" שכן הדבר תלוי בכל בנק ונהליו ואפילו ברמת נהלי סניף בודד. ישנם כאלה הנוקטים בגישה מחמירה מאוד, וישנם כאלה שהם ליברליים יותר.

דרכי הפעולה האפשריות הן בשלושה מישורים. לעתים לחוד, ולעתים יחד:

  1. התנהלות נכונה מול הסניף והמחלקה המשפטית של הבנק בשלב המיידי
  2. שיתוף האפוטרופוס הכללי והגשת בקשות למתן היתרים
  3. פנייה לעזרתו של בית המשפט למשפחה

יצוין כי על אף שיש בכך טרחה מסוימת, פנייה לבית המשפט יכולה להתגלות כיעילה ומהירה מאוד. פקידי הבנק והמחלקות המשפטיות מרגישים בטוחים למלא אחר צו שיפוטי המאפשר להם מוצא נוח וזמין נוכח דרישות הרגולציה.

כאמור אין אפשרות לתת פתרון אחיד הנכון לכל המקרים אלא יש להתייחס לכל מקרה לגופו על פי מאפייניו הפרטניים; זהות בעל החשבון שמונה לו אפוטרופוס, זהות האפוטרופוס עצמו, הבנק המסוים והסניף הספציפי.

בהתאם לאלו יש לגבש את דרך הפעולה המתאימה ביותר, לצורך מתן מענה למצב הנתון.

עו"ד ומגשר עידו לשם עוסק בענייני אפוטרופסות

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל