אם שלאורך כל השנה טורחת בגידול ילדיה לא צריכה כל שנה לשבת גלמודה ובודדה בליל הסדר. כך קבעו לאחרונה דייני בית הדין הרבני הגדול בפסק דין שקיבל את ערעור האם על קביעת בית הדין האזורי כי הילדים יחגגו את ערב חג הפסח אצל אביהם, אף שבשנה שעברה חגגו עמו.

לפי הסדרי השהות שנקבעו בין ההורים הגרושים הוסכם כי הילדים יחגגו עם כל אחד מהם מחצית מהחגים ולסירוגין. מכאן, שאם בשנה שעברה חגגו הילדים את ליל הסדר אצל אביהם השנה הם אמורים לחגוג עם אמם. אלא שבית הדין הרבני האזורי שינה את ההסכמה הזו כשקבע כי הילדים מחויבים להיות אצל אביהם בערב חג הפסח משום שהאב מחויב ב"מצווה מדאורייתא של 'והגדת לבנך".

על החלטה זו הגישה האם ערעור לבית הדין הגדול, וביקשה לקבוע שהילדים יהיו איתה בהתאם להסדרי השהות המוסכמים.

הדיינים הרב אליעזר איגראהרב שלמה שפירא והרב ציון לוז-אילוז קיבלו את הערעור והודיעו לאב כי השנה יצטרך לוותר על הילדים בערב החג.

שמחת האם גוברת

הדיין איגרא בחן את דעותיהם השונות של פוסקי ההלכה בשאלת אופי המצווה של סיפור יציאת מצרים: האם מדובר במצוות עשה ואם כן, האם היא מוטלת על האב או שאפשר למלא אותה בידי שליח, והאם המצווה מחייבת את האב לספר רק לבנו או שמא אפשר לקיים את המצווה באמצעות העברת הסיפור לאנשים אחרים באופן כללי.

הדיין ציין כי אמנם היו מחלוקות בין הפוסקים אולם גם אלה שסברו כי מדובר במצווה עצמאית המוטלת על האב בלבד, הסכימו שאפשר לקיים אותה באמצעות שליח, כך שאבי האם יוכל לקיים את המצווה בשם האב, מה גם שהיא ממילא מתקיימת על ידי מורי הילדים המגוללים בפניהם מדי שנה את סיפור ההגדה.

עוד צוין כי רוב הפוסקים סבורים שלא חייבים לקיים את המצווה באמצעות סיפור ההגדה לילדים ואפשר עדיין למלא אותה באמצעות העברת הדברים לאישה, לחבר או לכל אדם אחר.

יוסף הולנדר
עו"ד יוסף הולנדר

מכל מקום הדיינים הבהירו כי מצוות "והגדת לבנך" לא יכולה להיות הסיבה שבגינה הילדים יהיו בכל ליל סדר מדי שנה אצל האב ויותירו את אמם – שטורחת כל השנה בגידולם ובחינוכם – גלמודה ובודדה.

במילים אחרות נקבע כי האם זכאית לשמוח עם ילדיה בחג וזכותה זו גוברת על רצון האב לקיים את המצווה בדקדוק.

משכך נקבע כי "הילדים יהיו אצל האם השנה בליל הסדר, ובכל שנה מכאן ולהבא בסבב – פעם אצל האב ופעל אצל האב. מצוות 'והגדת לבנך' אינה סיבה לשינוי סדר זה או לקביעה שבכל שנה בליל הסדר יהיו הילדים אצל האב".

ב"כ האם: עו"ד יאיר שופל וטו"ר משה מיטלמן

ב"כ האב: טו"ר עזריאל ליפל

עו"ד יוסף הולנדר עוסק/ת ב- דיני משפחה 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל