בית המשפט למשפחה בתל-אביב הוציא לאחרונה פסק דין חריג שחייב אב במזונות של 3,000 שקל לשני ילדיו הקטינים אף שילדיו מתגוררים עם אמם ברוסיה והפורום ההגיוני יותר הוא בית המשפט הרוסי. השופט ארז שניהסביר כי שעה שהאב ברח חזרה לרוסיה ונעלם, הוא אינו מתכוון לשלוח את הילדים לרדוף אחריו במדינה שמונה לפחות 180 מיליון בני אדם. "פתרון כזה, משמעו הריאלי הוא הותרת הקטינים ללא מזונות".
בני המשפחה כולם אזרחי ישראל. לאחר פרידת ההורים עברה האם עם הילדים לרוסיה בעוד האב נשאר בארץ. אלא שתוך כדי הליך המזונות שפתחה נגדו בישראל ברח האב לרוסיה ונעלם, ובשלב מסוים אפילו עורך הדין שלו לא הצליח לאתרו.
מכל מקום, טענתו המרכזית של בא כוח האב הייתה כי התביעה צריכה להידחות משום שבית המשפט בישראל לא יודע להעריך מהן הוצאות הקטינים ברוסיה - זהו תפקידו של בית המשפט הרוסי. עוד נטען כי האם לא הביאה חוות דעת של מומחה בדין הרוסי שיכולה לשפוך אור על סכומי המזונות שנפסקים שם.
השופט שני הסכים כי הפורום הנאות או הנוח יותר לדון בתביעה נמצא ברוסיה ואף הודה כי אין לו את המיומנות להידרש להיקף ההוצאות של הקטינים במקום מגוריהם.
לא נתן לו להתחמק
אלא שלמרות כל זאת השופט החליט שלא לדחות את התביעה, בעיקר כדי שלא לאפשר לאב לחמוק ממילוי חובתו באמצעות בריחה לחו"ל.
השופט הבהיר כי אינו מתכוון לשלוח את הקטינים לחפש אחר אביהם במדינה עצומה שמונה לפחות 180 מיליון בני אדם. "פתרון כזה", כתב, "משמעו הריאלי הוא הותרת הקטינים ללא מזונות". עוד צוין כי לא סביר שהאם תפרנס את הילדים לגמרי לבדה.
השופט ציין כי אף שאינו מכיר את המחירים ברוסיה הוא רשאי לפי הפסיקה לראות בדין הישראלי "קו מנחה", ולפסוק בהתאם להלכה שניתנה בבית המשפט העליון לפני כשנתיים - כלומר, לפי הכנסות ההורים וחלוקת זמני השהות.
בתוך כך השופט קיבל את טענת האם כי היא משתכרת כ-4,5400 שקל בחודש ודחה את טענת עורך הדין של האב כי אינו משתכר דבר משום שאינו עובד.
"הזכות להחליט 'אינני עובד'... או כפי שפלטה באת כוח האם כששאלתי מה עיסוקו והיא ענתה 'הוא שותה', אינה מהווה הפטר מחובת תשלום מזונות", כתב השופט בחריפות והפנה לכך שהוכח כי האב הכניס לישראל כמיליון שקל. מכאן, קבע, שיש לו די והותר כדי לממן את הוצאות ילדיו.
מהצד השני השופט לא קיבל את הערכת ההוצאות שהציגה בפניו האם וכללה לטעמו גם את הוצאותיה שלה (האם דרשה בתחילה 5,000 שקל ולאחר מכן הפחיתה את הדרישה ב-1,000 שקל). לפיכך השופט החליט לפסוק סכום קצוב ומוערך שכולל גם את הוצאות החינוך, הבריאות ואחזקת הבית.
בסך הכל נפסקו לילדים 3,000 שקל בחודש עד הגיעם לגיל 18 (כולל חיוב רטרואקטיבי מיום הגשת הבקשה הראשונית של האם ליישוב סכסוך ב-2017). האב חויב בהוצאות משפט של 8,000 שקל.
ב"כ האם: מריה דמסקי, עו"ד לענייני משפחה
ב"כ האב: עורך דין סלבה עונג
עו"ד איתן ליפסקר עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל