השופטת לירון זרבל-קדשאי קיבלה לאחרונה בקשה של אדם הרשום כאביו של ילד בן שלוש לבצע בדיקת רקמות בקטין, לצורך הוכחת או הפרכת אבהותו. התובע, שאינו נשוי לאם, טען כי הוא חושד שהילד אינו בנו. האם סירבה להסכים לבדיקה בין היתר בטענה כי בנה מגיב לבדיקות באופן שלילי. השופטת כתבה כי מדובר בבדיקה לא פולשנית המסתכמת בהעברת מטוש על הלחי הפנימית וכי טובת הקטין היא לדעת את זהותו.
בהתנגדותה לביצוע הבדיקה ציינה האם כי רישומו של התובע כאביו של הקטין נעשה לבקשתו ועל מנת לקדם את שחרורו מבית סוהר, על דרך ניכוי שליש עונשו. היא הוסיפה כי בנה חשוף לבדיקות רבות עקב מצבו הרפואי והוא מגיב לכל התערבות רפואית בבכי והתפרצויות זעם.
האב טען מנגד כי לאחר שחרורו מהכלא קיבל מידע לפיו האם הייתה בקשר עם גבר אחר בזמן שנכנסה להיריון עם הקטין, והוא מבקש להיות בטוח באבהותו.
לדבריו, גם בהינתן הקושי של הקטין, מדובר בבדיקה נקודתית ומאזן האינטרסים נוטה לטובת עריכת הבדיקה.
מאחר ששני ההורים רווקים ולא עלה חשש לממזרות המדינה לא התנגדה לבדיקה.
השופטת מינתה לקטין אפוטרופוס לדין שמצאה כי הוא מתמודד עם צרכים מיוחדים וככל הנראה מאובחן על הספקטרום האוטיסטי.
עוד ציינה האפוטרופוס לדין כי בשנה הראשונה להולדתו פגש הקטין באביו בעת ביקור האם בבית הסוהר, אך כיום אין לו קשר משמעותי עם האב. היא התרשמה כי התנגדות האם נובעת לפחות בחלקה משיקולים זרים, על רקע כעס כלפי התובע והרגשתה שהיא והקטין נוצלו על ידו לשם קידום ענייניו האישיים ושחרורו מהכלא. היא סיכמה כי טובתו של הילד היא שתהיה בהירות בנוגע לדמויות המקיפות אותו כך שצריך לברר את זהות אביו.
סיכוי סביר
השופטת לירון זרבל-קדשאי מבית המשפט למשפחה בחיפה הבהירה כי לפי חוק מידע גנטי בית המשפט רשאי לצוות על עריכת בדיקה גם בלא הסכמת הנבדק, אם שוכנע שיש "סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים". היא הוסיפה כי ביחס לקטין עריכת בדיקה כאמור תתאפשר אם מונה לו אפוטרופוס לדין שייצג אותו בהליכים, תנאי שהתקיים במקרה זה.
באשר לתנאי הסיכוי הסביר הבהירה השופטת כי לפי הפסיקה אין לדרוש הוכחה ברף של מאזן ההסתברויות אלה ניתן להסתפק ברמת הוכחה נמוכה מכך.
לדבריה, סירוב האם לבדיקה התמצתה ברגישותו של בקטין ובהתנהלותו האינטרסנטית של התובע וכן בחששה ממשמעות תוצאות הבדיקה בעתיד. טענות אלה אינן מתכתבות עם החשש אותו מעלה התובע ולפיו בזמן הכניסה להיריון קיימה הנתבעת קשרים עם גבר אחר.
עוד ציינה השופטת כי מדובר בבדיקה לא פולשנית המסתכמת בהעברת מטוש על הלחי הפנימית והאם לא הוכיחה כי מדובר באי נעימות בה הקטין לא יוכל לעמוד או שתביא לפגיעה או כאב בלתי סבירים.
היא גם הדגישה כי חלק מהבעיות הרפואיות עמן מתמודד הקטין עלולות לגרור קשיים חברתיים משמעותיים. בנסיבות אלה, מעבר לחשיבות הרפואית בידיעת זהות שני ההורים הביולוגיים, יש חשיבות מכרעת לקיומם של שני הורים בחייו.
בסיכומו של דבר הורתה השופטת לצדדים לפנות לבדיקת רקמות לשם קביעת אבהות.
ב"כ התובע: עו"ד עדיאל ברוך ואח'
ב"כ האם: עו"ד סופי וישניאצקי
ב"כ המדינה: פרקליטות מחוז חיפה - אזרחי
עו"ד מיה מאירי עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.