כידוע, מתן טיפול רפואי לקטין מצריך את הסכמת שני ההורים. עוד ידוע שקבלת החלטות משותפות בנוגע לבריאותם ולרווחתם של ילדים היא משימה לא פשוטה בכל משפחה, אבל היא קשה במיוחד כשההורים פרודים או גרושים ויש ביניהם מחלוקת.
חילוקי דעות בין הורים בעניין טיפול רפואי לקטינים עשויים לנבוע מהשקפות עולם שונות, מתפיסות מנוגדות בנוגע לטיפול הראוי או לעצם הצורך בו, מקבלת מידע סותר ממקורות שונים או משיקולים כלכליים. בנוסף, למרבה הצער יש לא מעט מקרים שבהם הורים מסוכסכים מנצלים את הצורך בהסכמת שני ההורים כדי להתנגח אחד בשני על חשבון הילדים.
מקור הדרישה לקבל הסכמת שני ההורים למתן טיפול רפואי לילד הוא בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. החוק קובע כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הילדים הקטינים ומחייב אותם לנהוג לטובתם "כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין". כמו כן, ההורים מחויבים לפעול בהסכמה למעט במצבים דחופים וחריגים שבהם המתנה להסכמה עלולה לפגוע בילד. במקרה כזה, יש להורה סמכות לפעול על דעת עצמו וגורם רפואי רשאי להעניק לילד טיפול גם בלי הסכמת ההורה השני.
כלומר, כשמדובר בטיפול רפואי שגרתי כמו ביקור אצל רופא ילדים או טיפול מורכב או ממושך כמו ניתוח או טיפול נפשי – יש צורך בהסכמת שני ההורים. לעומת זאת, כשמדובר בטיפול רפואי דחוף, למשל שבר או חום גבוה, לא חייבים ההורים להציג הסכמה של הצד השני.
מה קורה כשההורים לא מסכימים? החוק קובע שעליהם לפנות לבית המשפט שיכול לנסות אותם להסכמה או להכריע במקומם.
המחלוקת הכי שכיחה
לפי עמדתם של אנשי מקצוע, רוב המחלוקות בין ההורים לגבי הטיפולים הרפואיים לילדים מתמקדות בעניין חיסונים ומתן אנטיביוטיקה.
החיסונים הם הטכנולוגיה הרפואית הנפוצה בעולם ואחד מעשרת ההישגים הבולטים במאה ה-20 בבריאות הציבור. ארגון הבריאות העולמי הגדיר חיסוני ילדים כצו מוסרי של החברה לילדיה ולבריאות הציבור – גם משום שזוהי הדרך היעילה והטובה ביותר למניעת מחלות ומגפות ולשיפור בבריאות ובהתפתחות האנושית, וגם בשל תרומתם למניעת עוני ועידוד השוויון והצדק בבריאות.
על אף היתרונות והשינויים הרבים שחלו בחיסונים במהלך ההיסטוריה הרפואית, הם עוררו לא פעם התנגדות: התנגדות אישית של הורים לחסן את ילדיהם או התנגדות מאורגנת של קבוצות מטעמים פוליטיים-חברתיים-כלכליים.
מהי העמדה של בית המשפט?
מאחר שבדרך כלל, חיסון הוא פעולה שגרתית לא דחופה, דרושה הסכמה של שני ההורים לצורך חיסון ילד משותף. בהיעדר הסכמה, כפי שכבר אמרנו, יכולים ההורים לפנות לבית המשפט. אז מהי העמדה של בתי המשפט בעניין הזה?
סעיף 3 לאמנה בדבר זכויות הילד שנחתמה באו"ם ונכנסה לתוקפה בישראל ב-1991, קובעת כי טובתו של הקטין היא העיקרון המנחה בכלל הפעולות הקשורות בקטינים. על פי עקרון על זה, בית המשפט מחויב לבחון את טובת הקטין באופן אקטיבי קודם לבחינת אינטרסים וזכויות מתחרים של אחרים.
השיקול העיקרי שמנחה את בית המשפט בהקשר של טובת הילד בטיפול רפואי היא תועלת מול סיכון. כלומר, יש לבדוק האם הטיפול ייטיב את מצב הילד במידה כזו שמצדיקה לנקוט בו בהתחשב בנזק שהוא עלול לגרום ובאלטרנטיבות הקיימות.
במקרה של סכסוך על מתן חיסונים שגרתיים לילד (החיסונים הבסיסיים שניתנים בטיפת חלב ובבתי הספר ללא תשלום), יידרש ההורה המתנגד להמציא לבית המשפט חוות דעת רפואית מוצקה הקובעת מפורשות שמתן החיסון עלול להזיק לילד.
אלא שההמלצה של משרד הבריאות על מתן חיסוני השגרה היא גורפת וחד-משמעית (למעט מקרים חריגים של ילדים שסובלים מבעיות במערכת החיסון). כמו כן, העמדה המקובלת בעולם היא שהתועלת מהחיסונים עולה על הסיכון הטמון בהם, והמתנגדים הם מיעוט שולי יחסית. לכן, ברוב המקרים הורה שמתנגד למתן חיסונים שגרתיים לילד במצב בריאותי תקין לא יקבל את מבוקשו בבית המשפט, שיעדיף את עמדת משרד הבריאות על פני חוות הדעת הפרטנית שהציג ההורה.
ומה לגבי חיסוני קורונה?
בהיעדר מחקרים מבוססים וארוכי טווח או חוות דעת סדורות באשר ליעילות החיסונים או תופעות הלוואי שלהם, ברור שבתי המשפט יצטרכו לנהל דיון מעמיק שלוקח בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים – כולל החסר במידע מדעי – לפני מתן החלטה לחסן קטין.
ובכל זאת, בכל המקרים שהגיעו לאחרונה לבית המשפט בנוגע לחיסוני קורונה לקטינים, דבקו השופטים והשופטות בהמלצות משרד הבריאות לחסן את הילדים. הנטייה לאשר את החיסונים נובעת בין היתר מן העובדה שרופאים פעילים לא ימהרו לצאת באופן מוצהר וגלוי נגד החלטות משרד הבריאות, מה שמקשה על ההורים המתנגדים לספק חוות דעת סותרת, כך שלמעשה ההליך כמעט מוכרע מראש.
הכותבות הן בעלות משרד עורכי דין וגישור שקלרז תירוש
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.