בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת דיבה שהגיש גבר נגד גרושתו לאחר שהשתלחה בו לאוזני רבים במסדרונות בית הדין הרבני. השופט יהורם שקד קבע כי דבריה הקשים של האישה, שהאשימה את התובע באונס אחותה בת ה-12, מהווים לשון הרע ברף גבוה ביותר. הוא קבע בנוסף שלאישה לא עומדות הגנות תום הלב ו"אמת דיברתי", ועליה לפצות את התובע.
התובע והנתבעת התגרשו לפני 15 שנה. ביולי 2021 הוגשה התביעה לבית המשפט במסגרתה הגיש התובע סרטון בו נצפית הנתבעת צועקת לעיני אוזני הנוכחים במסדרונות בית הדין הרבני – שם שהו באותה עת – כי התובע אנס את אחותה הקטינה ובין היתר קראה לעברו "סוטה, מה יש לילדה בת 12? אפילו ציצי אין לה. איך העזת?".
לטענת התובע עולה מהסרטון שגרושתו התכוונה לפגוע בו ולכן יש לו עילה לפיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע. התביעה הועמדה על סך 120,000 שקל ובהמשך הופחתה ל-60,000 שקל.
הגנת האישה התבססה על שתי טענות מרכזיות. האחת, כי הדברים נאמרו כחלק מדיון בדלתיים סגורות – שנגרר אל מחוץ לאולם. טענתה השניה הייתה כי הדברים שאמרה הם אמת. בהקשר לכך היא הציגה מכתבים שנכתבו לכאורה על ידי אחיה ושכנתה, המאשרים את אירועי האונס.
לא פליטת פה
השופט שקד דחה את טענות האישה על הסף. הוא קבע שהאירוע המדובר התרחש במסדרונות בית הדין ולא באולם הדיונים, כך שהוא לא נהנה מחיסיון. ביחס למכתבים שהציגה האישה ציין השופט שנראה כי הם נכתבו על ידי אותו אדם.
באשר לעצם האמירות קבע השופט ש"אין ולא יכולה להיות כל מחלוקת כי מדובר בלשון הרע". לדבריו אמירותיה החוזרות ונשנות של האישה לפיהן התובע אנס בת משפחה קטינה והאשמותיו כפועל יוצא מכך בפדופיליה חמורה הן לשון הרע "ברף גבוה ביותר".
השופט הדגיש כי במקרה זה לא מדובר בפליטת פה של האישה בעידנא דריתחא, "אלא במשנה סדורה שנאמרת שוב ושוב ושוב באין מפריע". לדבריו, מעשי האישה "נטולי כל שביב של תום לב" והם נועדו לפגוע בתובע ולבזותו.
השופט הוסיף כי לא הוכח שיש בפרסום דברי הבלע שאמרה האישה משום עניין ציבורי, המהווה תנאי להגנת "אמת דיברתי". יתרה מכך, הוא הזכיר פסיקה שקובעת יחס הפוך בין מידת האינטימיות של המידע לבין מידת העניין הציבורי שיש בפרסומו.
השופט כתב כי מכל מקום הוא "מתקשה לראות איזה עניין ציבורי יכול היה להיות בפרץ ההשתלחות החמור והקשה" של הנתבעת.
עם זאת, השופט ציין שבמקרה זה תפוצת המידע הייתה מצומצמת לנוכחים במסדרון בית הדין. בנוסף מדובר באמירות על רקע סכסוך משפחתי הנאמרות בסערת רגשות, שלגביהן קובעת הפסיקה נקיטת משנה זהירות בפסיקת הפיצוי.
לפיכך השופט קבע שהאישה תפצה את התובע ב-30,000 שקל על הוצאת הדיבה. במסגרת תביעה נוספת שנדונה במקביל, חויבה האישה להשיב לו דמי מזונות בסך 30,974 שקל ששילם לה ביתר.
בנוסף היא חויבה ב-28,800 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
ב"כ התובע: עו"ד חיים פאשי לוין ועו"ד גיא בר
הנתבעת לא הייתה מיוצגת בהליך
עו"ד אלי לאון רייך עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.